הפארק הלאומי גרנד טיטון שוכן בצפון‑מערב ויומינג שבארצות הברית. שטחו כ‑1,300 קמ"ר. בפארק נמצאים פסגות מרכזיות של רכס טיטון, רוב עמק ג'קסון הול, אגמים ונחלים חשובים. הפארק מצוי כ‑15 ק"מ מדרום לפארק ילוסטון ומקושר אליו באמצעות הכביש הנופי על שם ג'ון ד. רוקפלר הבן.
הפארק גובל ביערות לאומיים ושמורות טבע שמרכיבות יחד את המערכת האקולוגית של ילוסטון רבתי, המשתרעת על כ‑73,000 קמ"ר. היישוב הקרוב הוא ג'קסון, כ‑15 ק"מ מהכניסה הדרומית. הכבישים ושיתוף הפעולה עם סוכנויות שונות מאפשרים ניהול וביקור נרחב.
רכס טיטון, שאורכו כ‑65 ק"מ, הוא "fault‑block", גוש סלע שזז לאורך העתק גאולוגי (שינוי במיקום של סלעים לאורך סדק גדול). הפסגות מתנשאות בחדות מעל עמק ג'קסון הול. הר גרנד טיטון המתנשא לגובה 4,199 מ' הוא הגבוה והבולט ברכס. הקניונים והעמקים נוצרו ברובם על ידי קרחונים שחצבו את הסלע.
ג'קסון הול הוא עמק רחב ושטוח יחסית בגובה ממוצע של כ‑2,100 מ'. הנהר סנייק חוצה את העמק וזורם דרומה מתוך פארק ילוסטון. העמק שולח כרי מרעה, ביצות ואיים של יערות בתוך ערבות שיחים.
האוכלוסייה של אגמים ונהרות בפארק נוצרה ברובה על ידי קרחונים. אגם ג'קסון הוא הגדול מבין האגמים, אורכו כ‑24 ק"מ. הנהר סנייק זורם דרך הפארק ומקבל אליו יובלים רבים. יש גם אגמים אלפיניים קטנים ויותר מ‑100 אגמים בהרים.
כ‑12 קרחונים קטנים שרדו בפארק עד היום. רובם נוצרו מחדש לאחר תקופות קרח מוקדמות. הקרחונים חרטו את הנוף ויצרו קניונים U‑צורתיים, מאגרי מים ועמקים.
האקלים מוגדר כממוזג עד צחיח למחצה. רוב המשקעים יורדים בין נובמבר לינואר, בעיקר שלג. הקיץ קריר בערבים והחורף קר מאוד. סופות רעמים נפוצות בקיץ, וטורנדו לא תועד בפארק בשטחי הפארק עצמן.
הפארק מכיל סלעים עתיקים מאוד, כולל גנייס וגרניטים בתאריכים של מיליארדי שנים. תהליכי התרוממות וסחיפה ופעילות רעידות אדמה ועיצוב על ידי קרחונים עיצבו את הנוף הנוכחי.
הפארק הוא חלק ממערכת ילוסטון רבתי ושומר על מגוון גדול של מינים. יש בו מעל 1,000 מיני צמחים וסקולאריים (צמחים בעלי צינורות להובלת מים ומזון). אזורי הגידול נעים מטונדרה אלפינית בגבהים הגבוהים עד יערות מעורבים וערבות שיחים בעמק. אורן לבן‑קליפה הוא מין מרכזי וחשוב, אך מאוים ממחלות ומחרקים.
יותר מ‑300 מיני עופות ותשעה עשר מיני יונקים גדולים מתועדים בפארק. בין המינים: דוב גריזלי, דוב שחור, זאבים ששבו לאחר שיקום המין, אייל קנדי גדול, ביזון ואנטילוקפרה. יש בערך 17 מיני טורפים נוספים, מאות מינים של חרקים, כ‑17 מיני דגים ורובם שייכים למערכות המים של הנהר סנייק. בפארק עדיין שומרים על מינים מקומיים של טרוטות.
יש עדויות לנוכחות אנושית באזור מלפני כ‑11,000 שנים. ציידי פרוות אירופאים הגיעו ב‑19, 18 המאה ה‑19. הפארק הוקם רשמית ב‑1929 להגנת רכס טיטון; מרבית עמק ג'קסון צורף בהדרגה, וב‑1950 הושלמה הדרישה החוקית למיזוג אדמות רוקפלר לתוך הפארק. ג'ון ד. רוקפלר הבן תרם רבות לרכישת קרקעות והכביש הנופי הוקדש לזכרו.
הפארק מושך מיליוני מבקרים בשנה (מעל 3 מיליון בשנים האחרונות). יש בו מרכזי מבקרים, לינות מבוקרות, אתרי מחנאות ומסלולי טיול רבים. הפעילויות הפופולריות כוללות טיולים רגליים, טיפוס הרים, דיג, שיט באגמים ושמירת טבע. שירות הפארקים מנהל את הפארק בשיתוף סוכנויות נוספות ומפעילי זיכיונות. יש מדיניות ברורה לגבי אחסון מזון מפני דובים, אישורי מחנאות והגבלות על סירות ומכוניות לעתים לפי אזור השנה.
הפארק הלאומי גרנד טיטון נמצא בצפון‑מערב ויומינג בארצות הברית. שטחו כ‑1,300 קמ"ר. יש בו הרים, אגמים ועמק גדול בשם ג'קסון הול.
הפארק קרוב לפארק ילוסטון. בין הפארקים יש כביש ונקרא על שם ג'ון ד. רוקפלר הבן.
רכס טיטון הוא סדרת הרים חדה. ההר הכי גבוה נקרא גרנד טיטון והגובה שלו 4,199 מטרים. ההרים נוצרו כשהאדמה זזה וקרחונים חצבו קניונים.
האגמים נוצרו על ידי קרחונים. אגם ג'קסון הוא הגדול ביותר. הנהר סנייק זורם דרך הפארק.
יש כמה קרחונים קטנים על ההרים. קרחון הוא מסה גדולה של שלג מקופל וקרח.
פועלים בפארק הרבה צמחים ובעלי חיים. יש מעל 300 מיני ציפורים. חיים כאן דובי גריזלי, זאבים, איילים וביזון. יש גם דגים וחרקים.
בני אדם הגיעו לאזור לפני כ‑11,000 שנים. אירופים הגיעו במאה ה‑19 כדי לצוד פרוות. הפארק הוקם ב‑1929. רוקפלר קנה קרקעות ועזר להוסיף שטחים לכאן.
מבקרים מטיילים, מטפסים הרים, מדייגים ושוחים בסירות במקומות מותרים. יש אתרי קמפינג ושבילים מסודרים. צריך לשמור על המזון כדי שלא למשוך דובים.
הפארק יפה ומגוון. יש בו הרים תלולים, אגמים כחולים, חיות בר ושטחים פתוחים לטייל בהם.
תגובות גולשים