ב-7 ביולי 2005 בבוקר נערכה סדרת פיגועים ברכבת התחתית של לונדון ובאוטובוס בעיר. הפיצוצים התרחשו בזמן שבריטניה אירחה את ועידת ה-G8, יום אחרי שלונדון זכתה באירוח האולימפיאדה של 2012 ומספר ימים אחרי מופע לייב 8.
שלושה פיצוצים עיקריים אירעו כמעט בו‑זמנית בקרבת תחנות אדג'וור רואוד, קינגס קרוס ואלדגייט איסט. פיצוץ נוסף הרס חלק מגג אוטובוס בטביסטוק סקוור. בתחילה דובר על תקלה חשמלית. בסך הכל נהרגו 52 נוסעים, בנוסף לארבעת המחבלים.
במסיבת עיתונאים דווח על כ-700 נפגעים. כ-350 טופלו בשטח וכ-350 טופלו בבתי חולים. כ-22 ממצבם הוגדר קשה או קריטי. בין ההרוגים הייתה גם אזרחית ישראלית.
ארגון אל-קאעידה לקח אחריות על הפיגועים בהצהרה ארוכה באתר אינטרנט, וטען שהמבצע תגובה לפעולות בריטניה בעיראק ובאפגניסטן. קבוצת "גדודי אבו חאפז אל-מצרי" המיוחסת לקשרים עם אל-קאעידה הצהירה גם היא על לקיחת אחריות.
התברר שהמפגעים היו אזרחים בריטים, שלושה ממוצא פקיסטני ואחד ממוצא ג'מייקני, ג'רמיין לינדזי. אלמנתו, סמנתה ליוטווייט, כונתה "האלמנה הלבנה" והייתה מעורבת מאוחר יותר בפעילות טרור אחרת. בתחילה לא נמצאו שעוני עצר, ולכן חשבו שמדובר במחבלים מתאבדים. אחר כך התגלו ראיות כמו תשלום חניה וכרטיסי נסיעה חזרה, שהעלו אפשרות שהמחבלים הוטעו ולא התכוונו למות.
המפגעים הכינו את המטענים בעצמם מחומרים זמינים לציבור. החומר העיקרי היה טרי-אצטון-טריפראוקסיד (TATP). TATP הוא חומר נפץ מאולתר שנוצר מתגובה בין אצטון, מי חמצן וחומצה. החומר יוצר גבישים לבנים ורגיש מאוד לחום ולחיכוך, ולכן מסוכן גם למכין אותו. הוא קשה לזיהוי בפשיטות סטנדרטיות כי אינו מכיל מתכות בולטות. המטענים הוכנו בדירת מסתור בלידס, והחומרים נרכשו בכמויות קטנות כדי לא לעורר חשד. כל אחד מהמפגעים נשא תיק גב עם החומר ועשה את הנסיעה במטרה לפוצץ בתחנות ובאוטובוס.
ראש הממשלה טוני בלייר, שנכח אז בפסגת ה-G8, כינה את המתקפה "מעשה ברברי" והבהיר שמדובר בטרור שמטרתו לערער. ברחבי אירופה נשמעו גינויים וסולידריות עם הבריטים. ב-14 ביולי נערכה דקת אל-טהרה יבשתית. גם מנהיגים ומוסדות מוסלמיים גינו את הפיגועים. בתוך בריטניה נרשמו תגובות של הלם וזעם; נרשמו עדויות על תקיפות וחששות בקרב הקהילה המוסלמית.
מספר מדינות באירופה הגבירו אמצעי ביטחון. בצרפת הוצבו כוחות שיטור מוגברים ובאיטליה נערכו מעצרים וחקירות בשכונות מסוימות.
ב-21 ביולי אירעו פיצוצים נוספים בשלושה קווים ותחנות, אך הם היו קטנים יחסית וגרמו מעט נפגעים. בתחילה חששו לפיגוע כימי, אך התברר שמדובר במטענים לקויים. כמה חודשים לאחר מכן סוכל גם תכנון פיגוע אווירי שתוכנן בדומה.
הממשלה נקטה צעדים נגד גורמי קיצון אסלאמיים; נעצרו חשודים והוחלו נוהלים לגרש אנשים שנתפסו כמסוכנים. ב-11 באוגוסט נעצרו כעשרה אנשים שנועדו לגרוש, וב-25 באוגוסט הוצגו הקריטריונים להכנת רשימות גירוש לקיצונים.
בבוקר ה-7 ביולי 2005 התרחשה סדרת פיצוצים בלונדון. הם היו ברכבות התחתיות ובאוטובוס בעיר.
שלושה פיצוצים קרו בתחנות אדג'וור רואוד, קינגס קרוס ואלדגייט איסט. פיצוץ נוסף היה באוטובוס בטביסטוק סקוור. זה קרה בזמן שהעיר קיבלה הרבה תשומת לב בגלל פגישת מנהיגים וגן אירועים גדול.
בפיגועים נהרגו 52 אנשים. בנוסף נפגעו כ-700 אנשים, רבים טופלו במקום או בבית חולים.
ארבעה אנשים ביצעו את הפיגועים. הם היו אזרחים בריטים. שלושה מהם היו ממוצא פקיסטני ואחד היה ממוצא ג'מייקני בשם ג'רמיין לינדזי.
הם הכינו מטענים מחומר שנקרא TATP. זה חומר נפץ שעושים מתערובת של כימיקלים פשוטים, כמו אצטון ומי חמצן וחומצה. חומרים אלה קונים בחנויות, אבל כשהם משולבים הם מסוכנים מאוד.
המטענים הוכנו בדירה בלידס. כל אחד נשא תיק גב עם החומר.
מנהיגים ברחבי העולם גינו את הפיגועים. ביום 14 ביולי נערכה דקת דומיה לזכר ההרוגים. גם מנהיגים דתיים ממוסדות מוסלמיים גינו את המתקפה.
בלונדון היו גם חששות ומהומות. אנשים מתוך הקהילה המוסלמית חששו מתגובות ותקיפות נקמה. המשטרה וחוקרים פעלו כדי למצוא את המעורבים ולמנוע פיגועים נוספים.
ב-21 ביולי היו פיצוצים קטנים בתחנות נוספות. הם היו פחות חזקים ופגעו מעט אנשים. אחר כך סיכלו גם תוכניות פיגוע אחרות.
תגובות גולשים