ההפיכה הצבאית התרחשה ב-31 במרץ 1964 והדיחה את הנשיא ז'ואאו גולאר. גולאר היה נשיא פופוליסט, מנהיג שניסה להשיג תמיכה ציבורית ישירה. רבים חששו שהוא קרוב לשמאל הקיצוני, בראשו עמד לאונל בריזולה.
הצבא והמחנה השמרני האשימו את גולאר בהחרפת האינפלציה ובעבודת מדיניות לחילוק עושר, שנקראה על ייד הגורמים כסימן לקומוניזם, אידאולוגיה שקוראת לשוויון רכוש גדול יותר. חברי קונגרס רבים התרעמו בגלל אובדן השפעה.
גולאר נמלט לריו גראנדה דו סול וניסה להתנגד, אך הודח בידי הסנאטור Auro de Moura Andrade והוגלה לאורוגוואי. אף שההפיכה עצמה לא הייתה אלימה במידה רחבה, היא הובילה לשלטון צבאי שנמשך כמעט 21 שנה.
בשנות הדיקטטורה בוטלו זכויות וחירויות. המפלגות הרבות הוחלפו בשתיים: מפלגת השלטון "מפלגת חידוש הברית הלאומית" והתנועה הדמוקרטית כאופוזיציה. המשטר השתמש בהיעלמות, מעצרים והגליות נגד פוליטיקאים, סטודנטים ואומנים. בין הנפגעים נמנים פאולו פריירה, קייטנו ולוסו, שיקו בוארקי, קרלוס מריגלה ונשיאת ברזיל לשעבר דילמה רוסף, שאותה עצרו ועינו במשך שנים.
חוק מספר 5 חיזק את שלטון הצבא והחליש את הקונגרס. הגנרלים שהנהיגו את המדינה נבחרו בקונגרס לפרקי זמן קצרים. החוק ציין שמטרת ההחזקה בשלטון היא להחזיר את השלטון לאזרחים, רק אחרי שהאיום השמאלני ידוכא. במקום גולאר עלה אומברטו דה אלנסר קסטלו ברנקו.
בשנים 1979, 1989 התחולל מעבר הדרגתי מהשלטון הצבאי לשלטון אזרחי.
מסמכים שפורסמו אחר-כך מראים שארצות הברית תמכה בהפיכה. שגריר ארה"ב תיאר אותה כ"מרד דמוקרטי", ומסמכי ה-CIA חושפים שישנם ספינות קרב שנועדו לתמוך בצבא הברזילאי במסגרת מבצע אח סם. בסופו של דבר הצבא הצליח להדיח את הנשיא ללא צורך בעזרה כזו.
ב-31 במרץ 1964 צבא הברזיל הדיח את הנשיא ז'ואאו גולאר. נשיא הוא ראש המדינה. גולאר נחשב לפופוליסט. פירוש זה: מנהיג שפונה ישר לשני ההמון.
אנשים ואנשי צבא חשדו שהוא קרוב למנהיג שמאלי בשם לאונל בריזולה. הצבא האשים אותו בהעלאת מחירים וברכוֹנת לביצוע חלוקה רחבה של רכוש. הם ראו בזה סכנה של קומוניזם. קומוניזם זה רעיון שרוצה שוויון רכוש גדול.
גולאר נמלט לצפון המדינה ונשלח לבסוף לאורוגוואי. ההפיכה לא הייתה מאוד אלימה, אבל אחריה שלט הצבא בברזיל כמעט 21 שנה. דיקטטורה היא שלטון חזק של הצבא, שמגביל חופש.
המפלגות צומצמו לשתיים והרבה אנשים הושעו, הוגלו או נענשו. גם סופרים וזמרים נענשו. בין האנשים המפורסמים שנפגעו היו פאולו פריירה וקייטנו ולוסו. דילמה רוסף נלחמה נגד השלטון ונכלאה.
חוק מספר 5 נתן יותר כוח לצבא והחליש את הקונגרס. לאחר שנים רבות, בין 1979 ל-1989, חזר ההשלטון לאזרחים בהדרגה.
ארצות הברית תמכה בהפיכה. היא שלחה ספינות מוכנות לעזור במסגרת מבצע אח סם, אך הצבא הברזילאי לא נדרש לעזרה זו.
תגובות גולשים