הפלישה היפנית למנצ'וריה

הפלישה היפנית למנצ'וריה (1931, 1932) הייתה כיבוש של אזור רחב בצפון סין על ידי צבא יפן. מנצ'וריה הוא אזור עשיר במחצבים, בגבול עם רוסיה, מונגוליה וקוריאה. היפנים כבשوا אותו במה שנקרא תקרית מוקדן, והקימו שם ממשלת-בובה בשם מנצ'וקוו (מדינה שעליה שלטה יפן בפועל). האזור שימש בסיס להמשך כיבושים בסין.

בעשורים שלפני הפלישה יפן הגבירה את שאיפותיה היבשתיות. משנות ה‑20 היא חיפשה דריסת רגל ביבשת אסיה. המשבר הכלכלי של 1929 העמיק בעיות יפניות: אבטלה, מחסור בחומרי גלם ולחץ דמוגרפי. אלה חיזקו את האינטרס להשיג משאבים במנצ'וריה.

יש כמה גורמים עיקריים: קנאה במשאבי מנצ'וריה; רצון לפתוח פתח לתפיסת שטחים נוספים; ובסיס פוליטי פנימי, מחנה מיליטריסטי חזק ביפן שקידם כיבושים כפתרון למשבר. הממשלה הסינית תחת צ'יאנג קאי שק (מנהיג סין אז) הייתה חלשה בגלל סכסוכים פנימיים, ולכן לא הצליחה לעצור את ההתקדמות היפנית.

לאחר כיבוש מנצ'וריה המשיכו היפנים להפעיל לחץ על סין. ב‑1936 יפן חתמה עם גרמניה על הסכם אנטי‑קומינטרן (הסכם נגד ברית המועצות והקומוניזם). בשנת 1937 החלה פלישה רחבה יותר מס bases במנצ'וריה, והכיבוש התרחב לאזורים רבים בצפון ומרכז סין. הכיבוש היה אכזרי: היו הרוגים ופגיעה רבה באוכלוסייה ובערים.

חבר הלאומים הקים ועדת חקירה וגינה את יפן. יפן פרשה מחבר הלאומים. ארצות הברית פרסמה מדיניות של "אי־הכרה" (אי־שיתוף פעולה רשמי עם כיבושים). תוקפנות יפן עודדה מנהיגים אחרים, כמו היטלר ומוסוליני, להמשיך במדיניות תוקפנית משלהם.

בשנים 1931, 1932 כבש צבא יפן חלק גדול מהמנצ'וריה. מנצ'וריה היא שטח בצפון סין עם משאבים חשובים. היפנים סיפקו תקרית בשם "מוקדן" כדי להצדיק את הכניסה.

יפן רצתה לשטחי יבשה ולמשאבים. אחרי משבר כלכלי ב‑1929 הם חשבו שכיבוש יעזור.

הייתה שנאת רוב בין יפן וסין. היפנים גם רצו להראות כוח ולפתור בעיות בביתם. בסין הייתה ממשלה חלשה, ולכן היפנים התקדמו בקלות.

היפנים הקימו מדינה‑בובה בשם מנצ'וקוו. הם המשיכו לפלוש לשאר חלקי סין ב‑1937. המלחמות פגעו מאוד באנשים ובערים.

ארגוני מדינות גינו את יפן. יפן יצאה מחבר הלאומים. ארצות הברית לא הכירה בכיבושים אלה.