הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד; החלק הימי נקרא "נפטון"; באנגלית Normandy landings או D-Day) התרחשה ב־6 ביוני 1944. הייתה זו נחיתה אמפיבית, נחיתה מכוחות ימיים ואוויריים על חוף, של כוחות בעלות הברית על חופי נורמנדי בצרפת הכבושה. ביום הראשון נחתו כ־156,000 חיילים, בסיוע אלפי כלי טיס וכ־6,939 כלי שיט. המהלך פתח חזית שנייה נגד גרמניה והיה נקודת מפנה במלחמת העולם השנייה.
התכנון של אוברלורד החל בתחילת 1943. בעלות הברית רצו לפתוח חזית מערבית כדי להקל על הלחץ על ברית המועצות במזרח. ההכנות כללו ריכוז כוחות בדרום אנגליה, בניית נחתות רבות ותכנון לוגיסטי ענק. מנסיונן של בעלות הברית, הגרמנים בנו את "החומה האטלנטית", מערך ביצורים לאורך החופים.
החומה נועדה למנוע נחיתה מהים. היא כללה בונקרים, מוקשים, קיפודי ברזל ומכשולים ימיים. פיקוד גרמניה מינה את רומל להאיץ את הביצורים, אך החומה לא הושלמה במלואה כי היה צריך לבצר אלפי קילומטרים של חוף.
המפקדה תכננה נחיתה בחוף נורמנדי, עם חמש גזרות נחיתה וקונספט של ריכוז כוחות במקום אחד. הוחלט להקים נמלים מלאכותיים (נמלי מאלברי) כדי לפרוק ציוד עד לכיבוש נמלים גדולים. אייזנהאואר מונה למפקד העליון, ומונטגומרי פיקד על קבוצת הארמיות של ההסתערות.
בעלות הברית ערכו מבצעי הטעיה גדולים בשם "שומר ראש" ו"פורטיטיוד". הם יצרו ארמיות מדומות והטעו את הגרמנים לגבי מיקום הפלישה, כדי להשאיר עתודות גרמניות הרחק מנורמנדי.
הכוח ההתקפי כלל כוחות אמריקאיים, בריטיים, קנדיים ואחרים, כאשר המרכיב הגדול ביותר היה אמריקני. מפקד העליון היה דווייט אייזנהאואר. הכוח הימי להנחתת הכוחות היה אחד הגדולים בתולדות המלחמה.
בעלות הברית השיגו עליונות אווירית מאז 1943. מפציצים וטייסי יירוט ביצעו מטלות שתמכו בנחיתה ובמבצעי ההטעיה, וביצעו מאות אלפי גיחות להריסת דרכים, גשרים וקשרי תחבורה של הגרמנים.
בלילה שבין 5 ל־6 ביוני הוצנחו כ־23,000 חיילים מוטסים (צנחנים) כדי לתפוס כיכרות וכבישים ולהגן על ראשי הגשר. בבוקר החלו הנחיתות בחמישה חופים: יוטה, אומהה, גולד, ג'ונו וסורד. בגל הראשון נחתו דיביזיות רגלים וטנקים אמפיביים.
הרבה יעדים ביום הראשון לא הושגו במלואם. בחלק מהחופים, כמו אומהה, הנחיתה הייתה קשה מאוד והאבדות היו גבוהות. בחופים אחרים, כמו יוטה, גולד וג'ונו, הצליחו כוחות לבסס ראשי גשר, אם כי ההתקדמות הייתה איטית בגלל מנעולים, מכשולים וגאות.
למרות הקשיים, נכשלו ניסיונות הגרמנים לגלות מיידית איפה תתרכז הפלישה, ולקצין פיקוד על הפאנצר ניתנה התחלה איטית. בתוך שבועות הבאים חוברו ראשי הגשר, נבנו נמלים מלאכותיים וזרמו תגבורות רבות לנורמנדי.
אין מספרים מדויקים ליום הראשון. הערכות מצביעות על כ־10,000 נפגעים בקרב בעלות הברית ביום הפלישה, עם לפחות 4,413 הרוגים לפי מקורות מסוימים. האבדות הגרמניות מוערכות בין 4,000 ל־9,000 באותו יום.
הנחיתה פתחה חזית מערבית גדולה וניצבה את גרמניה ללחימה בו־זמנית מכמה כיוונים. כוחות בעלות הברית התקדמו בהדרגה לתוך צרפת, וכשישה שבועות עד חודשיים לאחר מכן החלה נסיגת גרמניה משטח צרפת. אוברלורד נחשב לאחד מנקודות המפנה במלחמה.
בנורמנדי קיימים בתי קברות, אנדרטאות ומוזיאונים לציון האירוע. מבצע אוברלורד מוזכר ומונצח בתרבות, בספרות ובקולנוע.
הפלישה לנורמנדי קרתה ב־6 ביוני 1944. זו הייתה נחיתה גדולה מאוד של כוחות בעלות הברית בחוף בצרפת. כ־156,000 חיילים הגיעו מהים ומהאוויר. זה נקרא גם D-Day. המטרה הייתה לפתוח דרך וללחום בגרמניה הנאצית.
האנשים שתכננו את הנחיתה בנו נחתות רבות וספינות. הם תכננו גם "נמלים מלאכותיים" (נמלי מאלברי) כדי לפרוק ציוד על החוף. כדי להטעות את הגרמנים עשו פעולות הונאה רבות, שנקראו "פורטיטיוד".
הגרמנים בנו קירות ובונקרים לאורך החוף. הם הניחו מוקשים דרכים ועמדות תותחים כדי לעצור נחיתה מהים.
בלילה הוצנחו צנחנים (חיילים שקופצים ממטוס עם מצנח). בשחר החלו הנחיתות בחמישה חופים: יוטה, אומהה, גולד, ג'ונו וסורד. חלק מהחופים היו קשים מאוד.
למרות קושי ואבדות, הצליחו החיילים לבסס ראשי גשר על אדמת צרפת. אחרי זה הגיעו חיילים וציוד נוספים. הנחיתה עזרה לפתוח חזית חדשה נגד גרמניה.
הרבה חיילים נפצעו או נהרגו. יש מספרים שונים, אך הידועים הם אלפי נפגעים. היום יש מוזיאונים ובתי קברות בנורמנדי לזכר הלוחמים.
תגובות גולשים