הפסנתרן

''הפסנתרן'' הוא סרט דרמה משנת 2002 בבימוי רומן פולנסקי.
העלילה מבוססת על ספרו האוטוביוגרפי של ולדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי-פולני ששרד את השואה (רצח המוני של יהודים במלחמת העולם השנייה). ההפקה הייתה אירופאית משותפת, עם מפיקים כמו אלאן סארד, רוברט בנמוסה ופולנסקי. הסרט זכה להצלחה בקופות, הכניס מעל 120 מיליון דולר וזכה בשלושה פרסי אוסקר.
בתחילת הסרט שפילמן מנגן ברדיו וורשה בזמן שהגרמנים תוקפים את העיר. בהדרגה נלחץ מעמדם של יהודים: גנבות, הגבלות וחוקי בידול. הגרמנים כפו על היהודים לעבור לגטו (אזור סגור שבו ריכזו את היהודים) ולענוד סימנים מזהים.
בגטו החיים קשים. משפחת שפילמן מנסה להסתדר באמצעות עבודה ומכירת חפצים. ב-16 באוגוסט 1942 נערכה אקציה גדולה, והמשפחה נלקחה לכיוון רכבות. שפילמן ניצל בזכות שוטר יהודי שהכיר אותו. הוא מתחזה לנושא אלונקה ומתאחד עם קבוצת מסתתרים ואנשי התנגדות. הוא עוזר להבריח נשק אל הגטו.
לפני מרד גטו ורשה שפילמן יוצא מהגטו ונמצא במחבואים אצל אנשים נ נוצרים. הוא מועבר ממקום למקום ומקבל מזון וחדשות על מחנות ההשמדה כמו טרבלינקה. תזונה לקויה וחולי מחלישים אותו, אבל רופאים וחברים מחזירים אותו להבראה. שמועות על התקדמות בעלות הברית נותנות לו תקווה.
ב-19 באפריל 1943 פורץ מרד בגטו. ההפגנות והלחימה קצרות ומקומיות, והנאצים שוב משלטים בכוח. שפילמן מסתתר בבית חולים נטוש ליד פסנתר ומנגן במחשבתו כדי לא לאבד כוח נפשי.
שפילמן מוצא את הגטו הרוס. קצין גרמני מוצא אותו ומבקש שינגן. בהתחלה מפחד, אבל מנגן בסופו של דבר יצירה של שופין. הקצין עוזר לו ומספק אוכל ומעיל כשהגרמנים נסוגים. כשהחיילים הפולנים מתקרבים, המשמעות של המעיל יוצרת בלבול רגעי.
שפילמן חוזר לנגן ברדיו ורשה לאחר המלחמה. הסרט מציג כיתוב שסיפר שהקצין הגרמני, וילם הוזנפלד, נפטר ב-1952 כלאחר שהוחזק בשבי. שפילמן חי בוורשה עד גיל 88 ונפטר ב-2000.
פולנסקי, ניצול שואה, הוסיף פרטים אישיים מהזיכרון. השחקן אדריאן ברודי התכונן קיצונית לתפקיד, הוריד כ-30 ק"ג והשתנה פיזית כדי לשחזר את מצב הצנע. הבכורה הבינלאומית נערכה ב-1 באוקטובר 2002 בסינמטק תל אביב. בעקבות הסרט זכה פולנסקי בפרס אוסקר.
הסרט התקבל בחום על ידי המבקרים. אתר Rotten Tomatoes נתן לסרט ציון גבוה מאוד, סביב 95%.

''הפסנתרן'' הוא סרט מ-2002 בבימוי רומן פולנסקי.
הוא מבוסס על סיפור אמיתי של ולדיסלב שפילמן. שפילמן היה פסנתרן יהודי מפולין. השואה היא התקופה שבה רבים יהודים הוצאו להורג במלחמה.
בתחילת הסרט שפילמן מנגן ברדיו כשגרמנים תוקפים את ורשה. ביתו ומשפחתו נכנסים לגטו (מקום שבו ריכזו את היהודים). החיים שם קשים וקורעים.
המשפחה מנסה להסתדר. ביום גדול הם נלקחים לקרון רכבת. שפילמן מצליח להימלט בזכות מכר שמכיר אותו. הוא מצטרף לקבוצה של יהודים שנלחמת ועוזר להבריח נשק.
אחרי הגטו שפילמן מתחבא אצל אנשים שדואגים לו. הם מביאים לו אוכל ומסתירים אותו. הוא שומע שהחשיבות של בעלות הברית ושהמצב אולי ישתפר.
בגטו פורץ מרד קטן. במקום יש הרבה סכנות. שפילמן מסתתר בבית חולים נטוש ליד פסנתר. הוא לא ניגן בקול, אלא שומע את המוזיקה בראשו.
הגטו נחרב. קצין גרמני מגלה את שפילמן ומבקש שישמיע לו מוסיקה. הקצין עוזר לו ואפילו נותן לו מעיל.
בסוף שפילמן חוזר לנגן ברדיו. הסרט מציין שקצין שעזר לו מת ב-1952. שפילמן חי עד גיל 88 ומת ב-2000.
במאי הסרט רומן פולנסקי הוסיף פרטים אמיתיים מהזיכרונות שלו. השחקן אדריאן ברודי הוריד כ-30 ק"ג כדי להתאים לתפקיד. הבכורה העולמית הייתה בתל אביב ב-2002.
הסרט קיבל סדרת שבחים והציון באתר Rotten Tomatoes היה גבוה מאוד.