הפעולה השמית

'''הפעולה השמית''' הייתה תנועה רעיונית שקידמה השתלבות מדינית של ישראל עם שכנותיה הערביות.

התנועה הוקמה בסוף 1956, לאחר שהפעילים התנגדו לברית ישראל עם בריטניה וצרפת במלחמת סיני (מלחמה על תעלת סואץ). הם ראו בברית מהלך אימפריאליסטי. המהלך נכשל, ומדינת ישראל נסוגה מהשטחים שכבשה בלחץ ארצות הברית וברית המועצות.

הקבוצה כללה בעיקר יוצאי לח"י (ארגון לחימה יהודי לפני קום המדינה) ומאנשי תנועת הכנענים (תנועה רעיונית). בולטים בהנהגה: נתן ילין־מור, שהיה מפקד לח"י וחבר כנסת; אורי אבנרי, עורך העיתון "העולם הזה"; ובועז עברון. הפעילים נפגשו בקביעות לדון ברעיונותיהם, לעיתים בבית קפה הרלינגר.

ב-30 בנובמבר 1957 נחטף אלי תבור. הוא סיפר שנחקר על ידי השב"כ (שירות ביטחון ישראל) לגבי פעילות הקבוצה. הפרשה עוררה מעצרים ודיון ציבורי, והקבוצה קיבלה את הכינוי הלעגני "מחתרת הרלינגר".

ביולי 1958 פירסמו גילוי דעת נגד הפלישה האמריקנית ללבנון, והביעו תמיכה במהפכה בעיראק. אז בחרו לשם "הפעולה השמית". בקיץ 1959 סייעו לעצורים מאירועי ואדי סאליב, וב־1962 הפגינו נגד הפקעת קרקעות לטובת כרמיאל.

העיתון של התנועה, "אתגר", יצא בין 1960 ל־1967. בינואר 1967 פרש אורי אבנרי כדי להתרכז בפעילותו הפוליטית, וכמה פעילים עזבו קודם לכן. התנועה התפרקה זמן קצר לאחר מכן.

התנועה קראה להקמת פדרציה ישראלית־ערבית במזרח התיכון. היא בחרה בשם כדי להדגיש קשר היסטורי־תרבותי עם המדינות הערביות בסביבה, שהגדירה "המרחב השמי". כמו כן דגלה בהתנתקות מהציונות ובהפרדת דת ומדינה. רעיונות מרכזיים פורסמו בחוברת "המנשר העברי" (1958).

התנועה חודשה בתחילת 2011 כתנועת שלום עממית. מאז חידוש הפעילות ארגנה מפגשים בין פלסטינים לבין מתנחלים, קידמה תמיכה בכורדיסטן עצמאית, וקראה לחזית של "העמים הילידים" נגד השפעות פוליטיות זרות. היא מתנגדת להתמערבות חיצונית, לגלובליזציה מסוימת, לִתְמיכה פרו־ישראלית מהימין הנוצרי האמריקני, לאיסלאמופוביה ולמימון זר של ארגונים פוליטיים מקומיים.

'''הפעולה השמית''' הייתה קבוצה רעיונית שרצתה שישראל תשתלב עם מדינות ערב השכנות.

הקבוצה נולדה בסוף 1956, אחרי מלחמת סיני. הפעילים התרחשו נגד הברית עם בריטניה וצרפת.

היו בה אנשים מלח"י (ארגון לוחמים יהודי) ומאנשי הכנענים (קבוצת רעיון תרבותי). המובילים כללו את אורי אבנרי ונתן ילין־מור. הם נפגשו בבית קפה הרלינגר.

ב־1957 נעלם לזמן קצר אלי תבור. הוא אמר שהשב"כ (שירות ביטחון ישראל) חקר אותו על פעילות הקבוצה.

בשנת 1958 בחרו בשם "הפעולה השמית". הם גם פרסמו חוברות. בשנות ה־60 עבדו על בעיות כמו קרקעות בעיר כרמיאל.

הפעילות שלקחו פרסמו עיתון בשם "אתגר" בין 1960 ל־1967. כשהאורי אבנרי פרש ב־1967, הקבוצה התפרקה.

הרעיון המרכזי היה פדרציה ישראלית־ערבית. הם רצו להפריד דת מהמדינה.

בשנת 2011 הקבוצה הוקמה מחדש כקבוצת שלום. הם ארגנו שיחות בין פלסטינים ומתנחלים. הם גם תמכו בכורדיסטן ורצו למנוע השפעה זרה על מדינות האזור.