הפצת לינוקס

הפצת לינוקס, גם נקראת הפצה או distro (קיצור של distribution), היא מערכת הפעלה מסוג גנו/לינוקס. היא כוללת את ליבת לינוקס (kernel, החלק שמתקשר עם החומרה) ורכיבים נוספים להפעלת המחשב. רוב הרכיבים הם תוכנה חופשית וקוד פתוח, כלומר ניתן לראות ולשנות את קוד המקור שלהם, ולכן קל להתאים הפצות לנישות שונות.

הפצה נוצרת על ידי משתמשים, קהילות וחברות. דוגמאות בולטות הן דביאן, אובונטו ורד־האט. ההפצות מופצות בדרך כלל כקבצי ISO להורדה. לעיתים אפשר להריץ הפצה ישירות מדיסק און־קי בלי להתקין אותה.

הפצות החלו להופיע זמן קצר אחרי שהליבה של לינוקס הופצה. בתחילת הדרך היו צריך ידע מיוחד כדי להריץ לינוקס. בין ההפצות הראשונות היו MCC Interim ו־SLS. כאשר SLS סירבה לקבל תיקונים, פטריק וולקרדינג יצר את Slackware. לינוקס משכה משתמשים שרצו אלטרנטיבה ל־Windows ו־MacOS, ובמיוחד ארגונים שהכרו יוניקס. היא הפכה נפוצה בשרתים, למשל בסביבות מסוג LAMP.

הפצה כוללת את ליבת לינוקס, ספריות (למשל ספריות GNU), קבצי אתחול, קבצי תצורה, דפי עזרה, יישומים, ומערכת חלונות (X) וסביבת עבודה. רוב התוכנה מגיעה עם קוד המקור, אך חלק קטן יכול להיות קנייני וללא קוד פתוח.

ההפצות מסודרות בדרך כלל כחבילות. כל חבילה מכילה תוכנה או שירות מסוים, למשל ספרייה לעיבוד תמונות או דפדפן. רוב ההפצות מספקות חבילות בגרסה בינארית (מוכנות להרצה). יש הפצות כמו ג'נטו שמספקות רק את הליבה הבינארית, ושאר החבילות מגיעות בקוד מקור ודורשות בנייה במחשב של המשתמש.

כל הפצה מספקת כלי לניהול חבילות, התקנה, הסרה ועדכון. מנהל החבילות יודע על תלויות (תוכנות שנחוצות לחבילה אחרת) ומאפשר עדכונים אוטומטיים. אפשר גם להתקין תוכנה שלא נמצאת במנהל החבילות, אך זה נעשה בדרך כלל על ידי הידור קוד המקור.

הפצות מסתמכות על חבילות שיפותחו בנפרד, ולכן שונות בגישת העדכונים. קיים שיקול בין בדיקה ארוכה ליציבות, לבין עדכניות גבוהה. הפצות שולחניות רבות מוציאות גרסה כל כחצי שנה. יש הפצות שמוציאו גרסאות פחות תכופות ותומכות בהן זמן ארוך. אובונטו, למשל, משחררת גרסאות רגילות כל כמה חודשים וגרסאות ארוכת־טווח (LTS) כל שנתיים.

הפצה מתגלגלת (rolling) מעדכנת חבילות באופן שוטף. זה נותן גרסאות עדכניות יותר, אבל פחות יציבות צפויה. כשיש תקלה, הפתרון לעיתים מצריך שדרוג לחבילה חדשה שיכולה לכלול שינויים נוספים.

קיים מאזן בין הפצות שונות: מטרתן, תדירות השחרור, רישיון וכו'. טבלאות השוואה לרוב מציגות רק את ההפצות הפופולריות והמידע הבסיסי עליהן.

הפצת לינוקס היא מערכת הפעלה עם ליבת לינוקס. ליבה (kernel) היא החלק שמדבר עם החומרה במחשב.

הפצות כוללות תוכנות שונות כדי שהמחשב יעבוד. הרבה תוכנות הן קוד פתוח. קוד פתוח אומר שאפשר לראות ולשנות את התוכנה.

חברות וקהילות יוצרות הפצות. דוגמאות מוכרות הן דביאן, אובונטו ורד־האט. אפשר להוריד את ההפצה כקובץ ISO ולהריץ אותה מדיסק און־קי בלי להתקין.

הפצות התחילו להופיע זמן קצר אחרי ש־Linux יצא. בין ההפצות הראשונות היו MCC Interim ו־SLS. כאשר SLS לא קיבלה תיקונים, פטריק וולקרדינג יצר את Slackware.

ההפצה מכילה: ליבה, ספריות (קבצים שעוזרים לתוכניות), קבצי אתחול, קבצי תצורה, דפים עם הסברים, תוכניות, ומערכת חלונות (מערכת שמציירת חלונות על המסך).

תוכנה באריזה נקראת חבילה. חבילה יכולה להיות דפדפן, גופן או ספרייה לתמונות. חלק מההפצות נותנות תוכנה מוכנה. אחרות, כמו ג'נטו, נותנות קוד צריך לבנות אותו.

זהו כלי שמתקין ומסיר תוכנות. הוא גם עוזר לעדכן תוכנות. תלות (dependency) היא כשתוכנה צריכה תוכנה אחרת כדי לעבוד.

הפצות שונות בוחרות מתי ולכמה לעדכן. חלק מוציאות גרסה כל חצי שנה. אובונטו מוציאה גרסאות רגילות וגרסת LTS מיוחדת שמקבלת עדכונים זמן ארוך.

בהפצה מתגלגלת מעדכנים את החבילות כל הזמן. מקבלים תוכנות חדשות מהר. לפעמים זה פחות צפוי.

יש טבלאות שמשוות הפצות פופולריות. הן מראות מי יצר ומתי יצאה כל הפצה.