'הצבי' הוקם על ידי אליעזר בן־יהודה בשנת 1884 בירושלים. בעמוד השער הוצג כ"עיתון לחדשות, ספרות, מדעי הלשון וענייני המדינות".
בן־יהודה רצה לקרוא לעיתון "האור", אך לא קיבל רישיון לשם זה. השם 'הצבי' נלקח משמו של בעל הרישיון, הרב יצחק הירשנזון (הירש = צבי). בין אוקטובר 1890 למאי 1893 הופיע כתב עת בשם "האור" עם הכיתוב "הוספה להצבי", ולאחר מכן חזר השם "הצבי" (מאי 1893, אפריל 1901), אז נסגר זמנית.
בנובמבר 1893 נעצר בן־יהודה בעקבות מאמר שבעקבותיו הוחלט להעמידו לדין על הסתה למרד. יש מחלוקת על מי גרם למאסר: חלק טענו שרבני היישוב העתיק הפעילו לחץ על השלטונות, ואחרים אמרו שהצנזורה העות'מאנית זיהתה את המאמר בעצמה. הראי"ה קוק העיד אחרי חקירה שהוא תמך בהקלת ההאשמות נגדו.
בין 1902 ל־1908 העיתון היה סגור ובמקביל יצא על ידי בן־יהודה כתב העת "השקפה". ב־28 בספטמבר 1908 הפך "הצבי" לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל, לאחר שהחל כשבועון. באמצע אדר א' תרע"ה (1915) שונה שמו סופית ל"האור". בשנת 2024 עלתה סדרת טלוויזיה בשם 'הצבי', שבה דמותו של בן־יהודה בולטת.
בעיתון קידם בן־יהודה עבודת אדמה ויישוב חקלאי חדש. הוא פרסם גם את מילותיו החדשות בעברית, מילים שהוא המציא כדי להעשיר את השפה. השלטונות הטורקיים האשימו את העיתון בהטפה למרד, וזה הוביל לסגירות וחסימות. בעזרת הברון רוטשילד הצליח בן־יהודה להוציא את העיתון מחדש.
העיתון עורר מחלוקות קשות כשבן־יהודה כתב שאיכרי המושבות לא חייבים לשמור את שנת השמיטה. שמיטה היא השנה שבה השדה נח (שנת מנוחה), וההצעה עוררה חשש לפגיעה בפרנסת האיכרים.
בין הכותבים המרכזיים היו אליעזר בן־יהודה, אשתו חמדה ובנם איתמר. בגיליון היומי הראשון ב־1908 הופיעו מאמרים של ארתור רופין ואד"ד גורדון. לאורך השנים השתתפו גם כמה משכילי היישוב ועמיתים נוספים.
'הצבי' היה עיתון בהנהלת אליעזר בן־יהודה. הוא יצא לראשונה ב־1884 בירושלים.
בן־יהודה רצה לקרוא לעיתון "האור" אך לא קיבל אישור. השם 'הצבי' הגיע משמו של בעל הרישיון, הרב יצחק הירשנזון.
ב־1893 הוא נעצר אחרי מאמר. היו חילוקי דעות על הסיבה למאסר. ב־1902 עד 1908 העיתון היווה סגר ובן־יהודה פירסם במקום את "השקפה". ב־28 בספטמבר 1908 הפך העיתון ליומי. ב־1915 שינו את שמו ל"האור". בשנת 2024 יצאה סדרת טלוויזיה בשם 'הצבי'.
בעיתון קידם בן־יהודה עבודה חקלאית ומושבות חדשות. הוא גם פרסם מילים חדשות בעברית. יש לו המון רעיונות לשפה ולעבודה בארץ.
הוא עורר סערה כשכתב שאיכרי המושבות לא חייבים לשמור את שנת השמיטה. שמיטה היא שנה שבה השדות לא מעובדים, כדי לתת להם מנוחה. ההצעה העלתה חשש מכיוון שזה יכול לפגוע בפרנסת האיכרים.
בצוות היו בן־יהודה, אשתו חמדה ובנו איתמר. אנשים חשובים מהיישוב גם כתבו בו. הברון רוטשילד עזר להוציא את העיתון אחרי שהופסק.
תגובות גולשים