הצילום נעשה מן הצד היווני. על העמדה הוצב שלט ביוונית ובאנגלית: "דבר אינו מושג בלא הקרבה, וחירות אינה מושגת בלא דם".
הקו הירוק, שמוכר גם כ"קו אטילה" על פי שם הקוד הטורקי, הוא קו הפסקת אש שמפריד בין רפובליקת קפריסין שבדרום (שבה השלטון יווני-קפריסאי) לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, מדינה שמקורה הקהילתי וטעמיה טורקיים ולמעשה שולטת בשטח הצפוני.
אורכו של הקו כ-300 קילומטרים. משני עבריו נמצא אזור חיץ. רוב החיץ בשליטת כוחות האו"ם, ובחלק דרומי שוררים בסיסים בריטיים על פי הסכמים ישנים.
הקו נקבע אחרי פלישת טורקיה לקפריסין ב-1974, והוצב רשמית ב-1975. בעקבות האירועים עברו כ-200,000 קפריסאים-יוונים לדרום וכ-60,000 קפריסאים-טורקים לצפון.
הקו חוצה את האי ממזרח למערב ומעברו עובר בתוך העיר ניקוסיה, שם הוא מפריד בין חלקה הדרומי של העיר לחלקה הצפוני, לפקושה. החלק הצפוני שנכבש ב-1974 תופס כ-37% משטח האי.
לאחר 1974 הקו היה סגור עם חומות וגדרות במקומות רבים. ב-2003 נפתחו ארבע נקודות מעבר מוגבלות לתושבים ולתיירים, כמחווה לקידום משא ומתן ואיחוד לקראת כניסה לאיחוד האירופי. תוכנית האיחוד של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן נדחתה במשאל עם בחלק היווני, אך המעברים נשארו פתוחים.
ב-3 באפריל 2008 נפתח מעבר נוסף ברחוב לדרה בניקוסיה. מעבר זה מקשר ישירות בין החלק היווני לחלק הטורקי של העיר, ופתיחתו לוותה בטקס חגיגי.
רוחב אזור החיץ נע ממטרים בודדים ועד כמה קילומטרים. הקטנה בפעילות האנושית בו הובילה ליצירת "פארק לא מתוכנן", מערכת אקולוגית יחודית שהתפתחה במקום.
הצילום נעשה מן הצד היווני. על העמדה היה שלט ביוונית ובאנגלית.
הקו הירוק הוא קו הפסקת אש. קו הפסקת אש זה קו שמפסיק זמנית לחימה.
הקו מפריד בין חלק דרומי של קפריסין לחלק צפון של האי. בחלק הצפוני יש שלטון טורקי.
בשנת 1974 נכנסו חיילים טורקיים לצפון האי. אחרי זה הרבה אנשים עברו מקום מגורים. כ-200,000 אנשים יוונים עברו לדרום, וכ-60,000 טורקים עברו לצפון.
הקו חוצה גם את העיר ניקוסיה. בעבר היו חומות ומחסומים. ב-2003 נפתחו כמה מעברים קטנים. ב-2008 נפתח מעבר ברחוב לדרה, שחיבר ישירות בין שני החלקים של העיר.
בחלק מהחיץ כמעט אין אנשים. שם צמחו צמחים ובעלי חיים מיוחדים, כמו "גן טבע" שלא תוכנן.
תגובות גולשים