הקונגרס היהודי האמריקאי נוסד בתקופת מלחמת העולם הראשונה. המגעים להקמתו החלו קודם לכן על ידי מנהיגים יהודים אמריקאים, ביניהם לואיס ברנדייס ופיליקס פרנקפורטר. המטרה הייתה לתת ייצוג דמוקרטי יותר ליהודים בארצות הברית. זאת בהשוואה לוועד היהודי-אמריקני, שנחשב ליותר "אריסטוקרטי".
ב, 1918 נערכו בחירות ארציות, בהן הצביעו כ-335,000 אנשים. בתחילה התכוונו לפזר את הארגון אחרי ועידת השלום בפריז ב-1919. אך ב-1920 חלק מארגוני המהגרים והארגונים הציוניים רצו להפוך אותו לקבוע. כמה נציגים של הוועד היהודי-אמריקני פרשו באותו זמן.
הקונגרס שימש גם לייצוג ענייני יהדות ארצות הברית ועמותת יהדות העולם. הארגון הצהיר תמיכה בציונות, רעיון של הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. ב-1918 דרישות המשלחת כללו גם יישום הצהרת בלפור, הצהרת בריטניה שתמכה ברעיון זה. מאז 1930 עומד בראשו הרב הרפורמי סטיבן שמואל וייז, שהיה גם נשיא הפדרציה הציונית האמריקנית.
הקונגרס היהודי האמריקאי נוצר בזמן מלחמת העולם הראשונה. כמה יהודים בולטים בארה"ב רצו ארגון דמוקרטי יותר. הם לא אהבו שהוועד היהודי-אמריקני נראה אריסטוקרטי.
ב־1918 התקיימו בחירות גדולות. כ-335,000 אנשים הצביעו. בתחילה חשבו לפזר את הארגון אחרי ועידת השלום בפריז ב־1919. אבל קבוצות מהגרים וצירונים רצו שהוא יישאר.
הקונגרס תמך ברעיון הציונות. ציונות זה רצון לבית לאומי ליהודים בארץ ישראל. ב־1930 נבחר מנהיג בשם סטיבן שמואל וייז להיות ראש הארגון.
תגובות גולשים