הקיסרות השנייה

הקיסרות השנייה (1852, 1870) הייתה שלטון מרכזי בצרפת, בין הרפובליקה השנייה לרפובליקה השלישית. במרץ 1848 הודח המלך לואי פיליפ, והוקמה רפובליקה קצרה. בחוקה של 1848 הוענקו לנשיא סמכויות ביצוע רחבות.

לואי נפוליאון, אחיינו של נפוליאון הראשון, נבחר לנשיאות בדצמבר 1848 בתמיכה רחבה. ב־2 בדצמבר 1851 הוא האריך את כהונתו וניהל הפיכה; ב־14 בינואר 1852 חוקה חדשה נתנה לידיו סמכויות רחבות. במשאל עם ב־2 בדצמבר 1852 הוענק לו התואר "קיסר" והוא נהיה נפוליאון השלישי.


החוקה החדשה ריכזה כוח רב בידי ראש המדינה. הנשיא מינה את חברי מועצת המדינה ואת הסנאט. הסנאט אמור לייצג את העם, אך חבריו מונו לכל החיים. הגוף המחוקק נבחר, אך לא הורשה ליזום חוקים אלא רק לאשר חוקים שהוצעו על ידי הקיסר. משאלי עם שימשו לאשר את צעדיו של הקיסר.


נפוליאון השלישי הציג עצמו כנציג העם ושליח להמשכיות נפוליאונית, אך השלטון הפך ריכוזי. חירויות הדיבור והעיתונות הוגבלו. הפרלמנט נחלש, וזכות הבחירה הושפעה על ידי שינויי מחוזות בחירה. הוקמה משטרה חשאית לעקוב אחרי מתנגדים. ניסיון ההתנקשות של פליקס אורסיני ב־1858 הוביל לחקיקת "חוק ביטחון כללי" (sûreté générale), שאיפשר מעצר והגליה ללא משפט. שר האוצר המרכזי היה אשיל פולד (מומר), שכיהן בין 1849 ל־1867.

בשנות ה־60 נרשמה רגיעה פוליטית יחסית: הפרלמנט קיבל יכולת גדולה יותר לדיון, והפיקוח על העיתונות הוקל. אופוזיציה רפובליקנית החלה לפעול בגלוי.


נפוליאון השלישי קיווה להשיב יציבות באמצעות כלכלה ותרבות. הפרויקט הבולט היה שיפוץ פריז בידי הברון אוסמן בשנות ה־60: רחובות רחבים, כיכרות ובניינים מרשימים. השינוי נועד גם למנוע מרחובות צרים לשמש לביצוע מהפכות. הוא יצר גם מקומות תעסוקה ושכונות חדשות לפועלים.

בנוסף קודמה רשת רכבות שמרכזית בפריז. זה הפך את פריז לצומת תחבורה, אך מנע קווים ישירים בין ערים, דבר שפגע ביכולת לשנע כוחות צבא.

נפוליאון השלישי אירח תערוכות בינלאומיות ושאף לזכות בהכרה בינלאומית.


בנושא החוץ, צרפת נטלה חלק במלחמת קרים (1854, 1856) לצד אנגליה נגד רוסיה. ב־1858 הוחל מעורבות בווייטנאם, וב־1859 צרפת התערבה באיטליה נגד אוסטריה. בין 1862 ל־1867 ניסו הצרפתים לכונן שלטון במקסיקו, מה שהסתיים בכישלון ובהוצאתו להורג של מקסימיליאן.

העלייה של פרוסיה תחת ביסמרק והקמת גרמניה המאוחדת עוררו חשש בצרפת. ביולי 1870 פרצה מלחמת צרפת, פרוסיה על רקע ירושת כס המלכות בספרד. בצעד מכריע בקרב סדאן ב־2 בספטמבר 1870 נפל נפוליאון השלישי בשבי יחד עם כ־100,000 חיילים. אירוע זה סימן את סופה של הקיסרות והתחלת הרפובליקה השלישית. נפוליאון השלישי יצא לגלות בבריטניה ונפטר ב־1873.

הקיסרות השנייה של צרפת התקיימה בין 1852 ל־1870. קודם לכן הייתה רפובליקה. לואי נפוליאון נבחר לנשיא ב־1848.


ב־2 בדצמבר 1851 הוא חזק בכוחו והפך לשליט חזק. ב־2 בדצמבר 1852 העם אישר והוא קיבל את התואר "קיסר" ונקרא נפוליאון השלישי.


הקיסר שלט הרבה. יש חוקים שמגבילים חופש דיבור ועיתונות. הייתה משטרה סודית שעקבה אחרי מי שהתנגד. לאחר ניסיון התנקשות ב־1858 נעשו חוקים קשים נגד מתנגדים.


נפוליאון השלישי שיפץ את פריז. הברון אוסמן בנה רחובות רחבים וכיכרות. כך פריז הפכה לעיר יפה ומודרנית. גם בנינו רשת מסילות ברזל שמתחילה בפריז.


צרפת לחמה במלחמת קרים (1854, 1856). היא גם פעלה בווייטנאם ובאיטליה, וניסתה לשלוט במקסיקו אך נכשל.

בשנת 1870 פרצה מלחמה בין צרפת לפרוסיה. בקרב סדאן ב־2 בספטמבר 1870 נפוליאון השלישי נפל בשבי. הקיסרות נגמרה. הוא יצא לגלות ונפטר ב־1873.