הקרב על הים התיכון

קנדה (עד יולי 1940)
איטליה צרפת של וישי (החל מיולי 1940)

'''הקרב על הים התיכון''' הוא שמה של מערכה ימית במלחמת העולם השנייה באזור הים התיכון, בין 10 ביוני 1940 ל-2 במאי 1945.

הצי הבריטי התרכז בהגנה על שלוש נקודות אסטרטגיות: גיברלטר, מלטה ותעלת סואץ. שמירת נקודות אלה שמרה על צירי אספקה חשובים לבריטים. מלטה שימשה גם בסיס לתקיפות על נתיבי האספקה של מדינות הציר.

מוסוליני ראה בשליטה בים התיכון דרך להרחבת האימפריה האיטלקית. האוניות האיטלקיות היו טובות במערכות ירי, אך חסרו להן ראדאר, מערכת שמזהה אוניות והמטוסים מרחוק. לאוניות האיטלקיות גם לא היה כיסוי אווירי טוב, ונשקפה להן בעיה חמורה של מחסור בדלק. בנוסף, נמלי לוב היו קטנים מדי להעברת אספקה בממדים שנדרשו לצבא בצפון אפריקה.

הצי הצרפתי היה גדול יחסית, אך עדיין קטן מהצי הבריטי באזור. אחרי נפילת צרפת הפך חלק מהצי לצי של ממשלת וישי, וכך הפך לאיום על הבריטים.

ניסיונות תיאום עם הצרפתים באלכסנדריה הובילו למשא ומתן בתחילת המבצע. ב-3 ביולי 1940, הבריטים השמידו חלק מהצי הצרפתי במרס אל כביר. מאוחר יותר, ב-1942, הצרפתים הטביעו ספינות בטולון כדי למנוע מהגרמנים להשתלט עליהן.

הגרמנים השתמשו רבות בצוללות. מטרתם הייתה לבודד את גיברלטר, מלטה ותעלת סואץ כדי לפגוע בסחר הבריטי. יותר מ-60 צוללות נשלחו לתקוף את הספנות, אך חלק מהן הותקפו בקרבת מצרי גיברלטר.

באמצע יוני 1940 הכריזה איטליה מלחמה על בריטניה וצרפת. ראשית המאבק הובילה לסדרת התנגשות ימית קטנות, ובנובמבר הוביל הצי הבריטי התקפה אווירית מוצלחת בנמל טאראנטו.

האדמירל אנדרו קנינגהם ארגן התקפת מפציצי טורפדו על אניות איטלקיות העוגנות בטאראנטו. זו הייתה התקפה יוצאת דופן שגרמה להשמדת שלוש אניות ב-11 בנובמבר 1940. התקפה זו השפיעה על היכולת של האיטלקים לאיים על שיירות למלטה.

בקרב שנערך במרץ 1941 ניצחו בעלות הברית. הם הטביעו כמה סיירות איטלקיות והרעישו את כוחות הצי האיטלקי. המידע המודיעיני שהתקבל מאולטרה (פיצוח קודים של האויב) ועדר הראדאר על הספינות האיטלקיות שיחקו תפקיד מרכזי.

הניסיון להגן על כרתים והפינוי לאחר כיבוש גרמני ב-1941 עלה לציים של בעלות הברית במחירים כבדים. הלוחמה הראתה את הכוח של ההתקפה האווירית הגרמנית נגד ספינות.

מלטה הייתה במיקום מרכזי לשיבוש שיירות אספקה של מדינות הציר לצפון אפריקה. בין 1940 ל-1942 האי נשקף למצור כבד. באוגוסט 1942 הגיעה שיירה מוגנת בשם "פדסטל" והקלה על המצב. מטוסים חדשים והמודיעין הבריטי שיפרו את ההגנה. בסופו של דבר הכוחות הציר גורשו מצפון אפריקה, ומלטה חיזקה את מעמדה. האי קיבל את צלב ג'ורג' על אומץ התושבים.

ב-25 ביולי 1943 הודח מוסוליני. ממשלת איטליה החדשה ניהלה משא ומתן עם בעלות הברית, וב-8 בספטמבר הוכרזה שביתת נשק רשמית. לאחר מכן הצי האיטלקי התפצל: חלק בצפון נשאר תחת השפעת הגרמנים, וחלק בדרום לחם עם המלך ובאדוליו לצד בעלות הברית.

קנדה (עד יולי 1940)
איטליה צרפת של וישי (החל מיולי 1940)

'''הקרב על הים התיכון'''
זו מלחמה בים בין 1940 ל-1945 באזור הים התיכון.

היו בריטים מול כוחות איטליה, גרמניה וצד של צרפת וישי.

מלטה היא אי במרכז הים התיכון. מי שישלוט בה יכול להפריע לשיירות אספקה.
האי הותקף הרבה. בשנת 1942 שיירה בשם "פדסטל" הגיעו והקלה המצב.
על אומץ התושבים הוענק לאי צלב ג'ורג'.

ב-11 בנובמבר 1940 מטוסי בריטים תקפו אוניות איטלקיות בנמל טאראנטו.
זה היה תקיפה מיוחדת שהצליחה.

ב-מרץ 1941 הבריטים ניצחו בקרב מול האיטלקים.
המודיעין והחסרון של האיטלקים בראדאר סייעו לניצחון.

הגרמנים תקפו את כרתים ב-1941.
הבריטים איבדו ספינות ורבים מקרב המלחים נפגעו.

ב-1943 מוסוליני הודח. איטליה הסכימה לשבותת נשק בספטמבר.
חלק מהצי האיטלקי המשיך להילחם עם המלך.

האירועים האלו שינו את הדרך שבה נשמרו נתיבי האספקה בים התיכון.