הרברט לואיס סמואל (אליעזר בן מנחם סמואל; 6.11.1870, 5.2.1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי. הוא כיהן כחבר פרלמנט מטעם המפלגה הליברלית ושימש כשר בממשלה הבריטית. ב-1920 מונה לנציב העליון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. ("נציב עליון" = הנציג והמושל הבריטי במקום; "מנדט" = שלטון בריטי שהוסמך לשם ניהול הארץ.)
סמואל נולד למשפחה יהודית בריטית והיה הצעיר מבין חמשת ילדיהם. נישא לביאטריס ממשפחת פרנקלין, משפחה בריטית-יהודית ידועה. אחיו סטיוארט היה גם הוא פוליטיקאי.
סמואל נכנס לפרלמנט לראשונה ב-1902. הוא היה היהודי הראשון (שאינו מומר) שכיהן כשר בממשלת בריטניה. כיהן בין השאר כצ'נסלור של דוכסות לנקסטר, כממונה על הדואר וכשר הפנים. כשר הפנים הנהיג את שעון הקיץ בבריטניה, קידם חוק שאפשר לנשים להיבחר לפרלמנט והשתתף בפעולות לדיכוי מהומות באירלנד. הוא גם קידם רעיונות ליצירת פרוטקטורט בריטי על ארץ ישראל, והשקפותיו השפיעו על מדיניות בריטניה בתקופה שלפני הכרזות מרכזיות כמו הצהרת בלפור.
בעת הפילוג במפלגה הליברלית תמך בסיעת אסקווית' וסירב להמשיך לשרת תחת לויד ג'ורג'. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא איבד את מושבו בבחירות 1918 והופנה למשרה דיפלומטית.
סמואל הגיע לארץ בתפקיד הנציב העליון ב-30 בינואר 1920. ביישוב קיבלו אותו בהתלהבות וקראו לו "הראשון ליהודה". הוא ניסה לשמור נייטרליות ולכונן יחסים גם עם האוכלוסייה הערבית.
הוא מינה את אמין אל-חוסייני למופתי ירושלים (מופתי = מנהיג דתי מוסלמי). מיד לאחר כניסתו הודיע על הגבלת העלייה היהודית ל-16,500 נפש לשנה (7.7.1920). ב-3.6.1921 קבע הגבלות נוספות על העלייה "בהתאם לכוח הקליטה של הארץ".
בתקופת כהונתו פרצו פרעות בשנת 1921, והוא הורה על הפסקה זמנית של העלייה כדי להשקיט את המצב. בעקבות האירועים הוקמו ועדות חקירה, ופורסם ספר לבן ממשלתי שעסק בסוגיות המנדט.
סמואל הקים כוחות משטרה חדשים, ביניהם השכונתה "המשטרה המעולה" (הז'נדרמריה הפלשתינאית) והז'נדרמריה הבריטית. כוחות אלה סייעו להביא רגיעה יחסית בתקופת כהונתו. הוא הכריז על ירושלים כבירת ארץ ישראל המנדטורית וקבע את משכן הנציב בירושלים. בנוסף פעל לפיתוח התשתיות, למשל סלילת כבישים שהפחיתה אבטלה בקרב עולי העלייה השלישית.
דעותיו ופעולותיו עוררו גם ביקורת חריפה מצד דמויות ציוניות כמו ז'בוטינסקי, שהאשים אותו בהגבלות ובמדיניות שפגעה בציונות.
בשובו ב-1925 מונה לבחון את בעיות הכורים בבריטניה. ועדת סמואל המליצה על רה-אורגניזציה במכרות, והדוחות השפיעו על השביתה הגדולה של 1926. הוא חזר לפרלמנט ב-1929, והפך בשנת 1931 למנהיג המפלגה הליברלית, היהודי הראשון שהנהיג מפלגה גדולה באנגליה. כיהן כשר הפנים בממשלות רמזי מקדונלד, פרש משרשרת הממשלות ב-1932 ואיבד את מושבו ב-1935.
ב-1937 קיבל תואר ויקונט ונכנס לבית הלורדים. המשיך לעסוק בענייני ציונות והתנגד לספר הלבן של 1939, שהגביל עלייה ומכירת אדמות. נפטר ב-1963. חלק מצאצאיו חיים כיום בישראל.
ישנן שכונות ורחובות על שמו ברחבי הארץ, כולל בחיפה, תל אביב, נתניה, חדרה, טבריה וירושלים.
הרברט סמואל (1870, 1963) היה פוליטיקאי יהודי-בריטי. הוא שירת כשר ושימש כנציב העליון על ארץ ישראל ב-1920, 1925. (נציב עליון = המושל הבריטי.)
נולד במשפחה יהודית. התחתן עם ביאטריס ממשפחת פרנקלין.
הוא היה חבר פרלמנט ושימש כשר ממשלה. היה היהודי הראשון שלא הומר שכיהן כשר.
סמואל הגיע לארץ ב-1920. קראו לו "הראשון ליהודה". הוא ניסה להיות הוגן גם כלפי יהודים וגם כלפי ערבים.
הוא מינה את אמין אל-חוסייני למופתי של ירושלים. (מופתי = מנהיג דתי מוסלמי.)
בקיץ 1920 צימצם את מספר העולים ל-16,500 בשנה.
היה מעורב בהקמת כוחות משטרה מקומיים. הוא הכריז על ירושלים כבירת הארץ המנדטורית. גם עבד על סלילת כבישים ופיתוח תשתיות.
חזר לבריטניה ב-1925. חזר לפרלמנט ב-1929. ב-1937 קיבל תואר אצולה, ויקונט. מת ב-1963.
יש רחובות ושכונות על שמו בחדרה, חיפה, תל אביב, נתניה, טבריה וירושלים.
תגובות גולשים