הרמן שרכן (21 ביוני 1891, 12 ביוני 1966) היה מנצח גרמני. מנצח הוא אדם שמוביל ומכוון תזמורת.
שרכן נולד בברלין. ניצח בריגה בין 1914 ל-1916 ובקניגסברג בין 1928 ל-1933. אחרי זה עזב את גרמניה במחאה נגד המשטר הנאצי ועבד בשווייץ.
לאחר הופעת הבכורה שלו עם "פיירו הסהרורי" של שנברג, הוא השתייך למומחים למלחיני המאה ה-20. בין השמות שמוזכרים בעבודתו היו ריכרד שטראוס, וברן, ברג ווארז; הוא גם קידם מלחינים צעירים כמו יאניס קסנאקיס ולואיג'י נונו.
פרסום מרכזי הגיע מעיבוד תזמורתי, כלומר סידור יצירה לכלי תזמורת, והקלטתו של "אמנות הפוגה" של י. ס. באך. עוד הישג בולט הוא הקלטת סימפוניית 'ארואיקה' (הסימפוניה ה-3 של בטהובן) ב-1958 לחברת וסטמינסטר. הקלטה זו נחשבת למהירה מאוד בפרק הראשון והייתה, נכון ל-2006, הקרובה ביותר לציון המטרונום של בטהובן.
ספרו משנת 1953, Lehrbuch des Dirigierens (ספר לימוד בניצוח), הפך לספר סטנדרטי להוראת ניצוח. הרפרטואר המוקלט שלו רחב מאוד, מויולדי ועד ריינהולד גליאר.
הרמן שרכן מת בפירנצה. השאיר ילדים, ביניהם וולף שרכן. הקשר בן שש השנים של וולף עם בנג'מין בריטן החל כשהיה בן 13, וג'ון ברידקט תיאר את חילופי המכתבים ביניהם בספרו "ילדי בריטן". אשתו, מרים שרכן, מנהלת את חברת ההקלטות 'טאהרה', שמפיקה הקלטות היסטוריות של מנצחים מפורסמים, כולל הקלטות של שרכן עצמו.
הרמן שרכן (1891, 1966) היה מנצח גרמני. מנצח הוא מי שמוביל תזמורת.
שרכן נולד בברלין. הוא ניצח בתזמורות בריגה בין 1914 ל-1916 ובקניגסברג בין 1928 ל-1933. אחר כך עזב את גרמניה בגלל המשטר הנאצי ועבר לשווייץ.
הופעת הבכורה שלו הייתה עם "פיירו הסהרורי". הוא אהב מוזיקה של המאה ה-20 ועזר למלחינים צעירים כמו יאניס קסנאקיס ולואיג'י נונו.
הוא ערך והקליט את "אמנות הפוגה" של באך. עריכה תזמורתית היא לסדר יצירה לכלי תזמורת. ב-1958 הקליט את הסימפוניה 'ארואיקה' של בטהובן. ההקלטה הזו הייתה מהירה ומיוחדת.
בשנת 1953 כתב ספר על ניצוח בשם Lehrbuch des Dirigierens. שרכן מת בפירנצה. נשארו לו ילדים, ביניהם וולף. אשתו מרים מנהלת את חברת ההקלטות 'טאהרה', שמוציאה הקלטות ישנות של מנצחים.
תגובות גולשים