הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית

'הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית' (באסטונית: Eesti Nõukogude Sotsialistlik Vabariik; ברוסית: Эстонская Советская Социалистическая Республика) הייתה אחת מהרפובליקות של ברית המועצות לשעבר.

ב־1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אסטוניה ניסתה להישאר נייטרלית. נייטרלית = לא להצטרף לצדדים במלחמה. הסכם ריבנטרופ, מולוטוב, הסכם בין גרמניה לברית המועצות, הוביל לחלוקת השפעות במזרח אירופה ולהצבת ברית המועצות בקרבת אסטוניה.
ב־28 בספטמבר 1939 אילץ סטלין את הנשיא קונסטנטין פטס לחתום על 'הסכם הבסיסים'. ההסכם אפשר לבסס כוחות סובייטיים בנמלים האסטוניים.
ביוני 1940 דרשה ברית המועצות כניסת חיילים נוספים והחלפת הממשלה. הממשל החדש הוקם תחת לחץ סובייטי.
הקיום של בחירות זויפו. ב־21 ביולי 1940 הפרלמנט החדש הצביע להפוך את אסטוניה לרפובליקה סובייטית. ב־6 באוגוסט 1940 הסובייט העליון אישר את הצירוף לברית המועצות.
יחידות מהצבא האסטוני שולבו בצבא האדום.

לאחר הסיפוח הולאמו מפעלים וחיי התרבות שונו בהתאם למדיניות סובייטית. סובייטיזציה = התאמת החיים לחוקים ולמנהגים של ברית המועצות.
ב־14 ביוני 1941 כ־10,000 תושבים מהמעמד הבורגני גורשו לסיביר. סיביר = אזור רחב ורחק במזרח רוסיה.

ב־22 ביוני 1941 תקפה גרמניה הנאצית את ברית המועצות. חלק מהאסטונים קיוו שחיילי גרמניה יעזרו להם להשיב עצמאות. הגרמנים שלטו באזור שנקרא 'אוסטלנד'. הם עצרו בעיקר קומוניסטים ואנשי שמאל.
אסטוניה סבלה מהרס כבד במלחמה: נמלים הושמדו, כ־45% מהתעשייה וכ־40% מהמסילות ניזוקו.
אוכלוסיית המדינה קטנה בכמעט חמישית, ועשרות אלפי אנשים גורשו או נמלטו למערב. יותר מ־30,000 חיילים אסטונים נהרגו.
כ־10,000 יהודים נהרגו על אדמת אסטוניה. לאחר המלחמה נשפטו מספר אסטונים על פשעים נגד האנושות.
ב־1944 פגועו ערים רבות, נרבה וטאלין נפגעו קשות. עד ספטמבר כוחות סובייטים חדלו את הכיבוש הגרמני, ונערכו מעצרים של תומכי הנאצים.

בשנים שלאחר המלחמה הוחלפו גבולות. ב־1945 הועבר חלק מהמחוז פטסרי למחוז פסקוב ברוסיה. שטחים ממזרח לנהר נרבה צורפו למחוז לנינגרד.
במרץ 1949 הוגלו לכ־20,000 אזרחים בסדרה של גירושים.
אחרי מות סטלין המפלגה הקומוניסטית המקומית הרחיבה את בסיס החברות שלה גם לאסטונים אתניים. עד אמצע שנות ה־60 אחוז האסטונים במפלגה התייצב סביב 50%.

באפריל 1988 נוסדה החזית העממית האסטונית (Eestimaa Rahvarinne). היא צברה תמיכה רחבה.
בשנים 1988, 1989 נפתחה פעילות פוליטית חדשה והוקמו מפלגות שונות.
ב־16 בנובמבר 1988 קבע הפרלמנט שהחוקים המקומיים עדיפים על חוקי ברית המועצות במקרה של סתירה. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות אז, ביקר החלטה זו.
ב־18 במרץ 1990 נערכו בחירות חופשיות ל־105 חברי המועצה העליונה. כל התושבים, כולל תושבים רוסים וכ־50,000 חיילים סובייטים, יכלו להצביע. קואליציית החזית העממית זכתה ברוב בפרלמנט.

'הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית' הייתה החלק של אסטוניה בתוך ברית המועצות.

בשנת 1939 אסטוניה רצתה לא להיכנס למלחמה. לא להיכנס למלחמה = נייטרלית.
היה הסכם גדול בין גרמניה וברית המועצות. ההסכם גרם לכך שברית המועצות קיבלה שליטה על אסטוניה.
ב־28 בספטמבר 1939 הוכרח הנשיא קונסטנטין פטס לאפשר לבסיסים סובייטיים במדינה.
ביוני 1940 נכנסו חיילים סובייטיים וביקשו שממשלה חדשה תוקם. הבחירות היו מזויפות, והמדינה צורפה לברית המועצות.

המפעלים והחוקים שונו כדי להיות כמו בברית המועצות. זה נקרא סובייטיזציה.
ב־14 ביוני 1941 כ־10,000 אנשים מכלכלת הביניים נשלחו לסיביר. סיביר = מקום קר ורחוק ברוסיה.

ב־22 ביוני 1941 פתחה גרמניה במלחמה נגד ברית המועצות. הגרמנים נכנסו לאסטוניה.
הרבה מבנים ותחבורה נהרסו. חלק גדול מהאנשים ברחו או מתו.
כ־10,000 יהודים נהרגו בתוך אסטוניה.
בשנת 1944 ערים כמו נרבה וטאלין הושבוקשעו מהפצצות. אחר כך כוחות סובייטים חזרו לאסטוניה.

לאחר המלחמה שונו גבולות. חלקים של אסטוניה הועברו לרוסים.
במרץ 1949 כ־20,000 אנשים גורשו שוב לסיביר.
אחרי מות סטלין המפלגה הסובייטית כללה יותר אסטונים עד שאחוזם הגיע לכ־50% בחברה.

ב־1988 הוקמה החזית העממית האסטונית. זאת קבוצה שהרצתה שינויים.
ב־16 בנובמבר 1988 אמר הפרלמנט שאחד הכללים המקומיים חשוב יותר מחוקי ברית המועצות.
ב־18 במרץ 1990 נערכו בחירות חופשיות. גם תושבים רוסים וחיילים יכלו להצביע. החזית העממית קיבלה רוב בפרלמנט.