הרפובליקה הצרפתית השנייה

הרפובליקה השנייה (24 בפברואר 1848, 2 בדצמבר 1852) היא תקופה שלטונית בצרפת. התקופה החלה אחרי נפילת "המונרכיה של יולי" ובסיומה הוקמה שוב קיסרות.

מהפכת יולי ב-1830 העלתה את לואי פיליפ לשלטון. הוא כונה "מלכם של הצרפתים" וייצג מעבר מהמונרכיה האבסולוטית לכיוון משטר שמבוסס על הסכמה ציבורית. למרות זאת, רבים דרשו עוד חופש ושוויון, בעקבות זיכרון המהפכה ונפוליאון.
ב-1848 פרצו מרידות בכל אירופה. בצרפת הפגנות בעקבות ביטול נשף ב-22 בפברואר החמירו. הממשלה ירתה על המפגינים, והמשמר הלאומי פנה נגד המלך. ב-24 בפברואר ויתר לואי פיליפ על כסאו ונמלט. קבוצה של פרלמנטרים הכריזה על הרפובליקה והקימה ממשלה זמנית.

הממשלה הזמנית כללה דמויות כמו אלפונס דה למרטין ולדרי-רולן. לצד המתונים קמו סוציאליסטים רפובליקנים בבניין העירייה של פריז, בראשות לואי בלאן, שהציעו רפורמות חברתיות עמוקות.
הממשלה הכריזה על זכות הבחירה הכללית וקבעה בחירות ל-23 באפריל. היא גם הכריזה על "הזכות לעבוד" והקימה "סדנאות לאומיות", מוסדות ששילמו לעובדים ועבדו כמעין לשכות עבודה.
הסוציאליסטים יצרו מבני ארגון ועוצמה בתוך העיר. במקביל גדלה ההשפעה של בעלי רכוש ומתונים ששמרו על מוסדות קיימים.

הבחירות הגדילו את הזכות להצביע ממאות אלפים למיליונים, והאספה שנבחרה הייתה בעיקר מתונה וממלכתנית. כוח הסוציאליסטים נחלש בבחירות, אבל הם לא ויתרו.
ב-15 במאי ניסו רדיקלים לפרוץ לאולם האספה ונוצחו. לאחר מכן בעיות הסדנאות הלאומיות החריפו את המצב: רבים קיבלו תשלום קבוע מבלי לעבוד, והמדינה נשחקה כלכלית.
ב-21 ביוני הודיעה הממשלה על סגירת הסדנאות. בין ה-24 ל-26 ביוני פרצו קרבות רחוב קשים בפריז (מרד יוני). הגנרל לואי אז'ן קאויניאק החזיק בחלק המערבי והשיב את השליטה באש תותחים. לאחר דיכוי המרד הועלו הוצאות להורג והוגלו מתנגדים. זה החליש את המפלגה הסוציאליסטית ופגע בפופולריות הרפובליקה.

ב-4 בנובמבר 1848 אושרה חוקה חדשה שקבעה רפובליקה דמוקרטית עם נשיא שנבחר בבחירות ישירות ולארבע שנים. האספה המחוקקת תוכרז ב-750 חברים. היו גם מגבלות שמנעו שינויים מהירים בחוקה.
בבחירות נשיאותיות התמודד לואי-נפוליאון, ונבחר ב-10 בדצמבר עם תמיכה רחבה, בעיקר בזכות שמו והמפלגות השמרניות. הוא קיבל מעל לחמישה מיליון קולות.

בשלוש השנים הבאות ניהל לואי נפוליאון מאבק עם האספה. הוא בחר שרים ממפלגות מונרכיסטיות והשיג תמיכה בצבא. ב-31 במאי 1850 חקוק חוק שהגביל את זכות הבחירה על ידי דרישת ראיות לשהות ממושכת בצרפת. צעדים אלה צמצמו את כוחם של העובדים והעיתונות החופשית הוגבלה.
ב-2 בדצמבר 1851 ביצע לואי נפוליאון תפנית מהפכנית: פיזר את הממשלה, אסר מנהיגים פוליטיים וכינס אספה חדשה שהאריכה את כהונתו. ניסיון מרידה נכשל. ב-20 בדצמבר אישר משאל עם את השינויים. זמן קצר לאחר מכן הוכרז לואי נפוליאון כ"קיסר נפוליאון השלישי", ובכך הסתיימה הרפובליקה השנייה והחלה הקיסרות השנייה.

הרפובליקה השנייה התרחשה בצרפת מ-24 בפברואר 1848 עד 2 בדצמבר 1852. זו הייתה תקופה של שינוי גדול.

בשנת 1830 עלה לשלטון לואי פיליפ. זאת הייתה מלוכה (ממשלה שבה יש מלך). ב-1848 אנשים יצאו להפגין. ב-24 בפברואר המלך ויתר על הכתר ונמלט. הכריזו על רפובליקה, משטר שבו אין מלך.

נבחרה ממשלה זמנית. היו בה משוררים ופוליטיקאים. גם הפועלים רצו שינויים גדולים.
הממשלה הקימה "סדנאות לאומיות". אלה היו מקומות עבודה שהממשלה מימנה, כדי לתת כסף לעובדים.
הוחלט על בחירות כלליות. זה אומר שכל הגברים הבוגרים קיבלו זכות הצבעה.

בבחירות ניצחו המתונים. הפועלים כעסו כי הסדנאות סגרו. ב-24, 26 ביוני פרצו קרבות קשים בפריז. הצבא כיתר את המתקוממים והדיכוי היה קשה. זה החליש את התנועה של הפועלים.

ב-4 בנובמבר 1848 הוכנה חוקה שקבעה נשיא לנשיאות של ארבע שנים. לואי-נפוליאון, קרוב משפחתו של נפוליאון, נבחר כנשיא בדצמבר. הרבה אנשים הצביעו עבורו.

כהונתו הייתה מלאת מאבקים עם האספה. בשנת 1850 חוקים הקשו על חלק מהמצביעים להצביע. ב-2 בדצמבר 1851 פירק את הממשלה, אסר יריבים והאריך את שלטונו. מאוחר יותר קרא לעצמו קיסר, "נפוליאון השלישי". בכך הסתיימה הרפובליקה השנייה.