הרשל גרינשפן

הרשל פייבל גרינשפן (1921, סביבות 1944) היה פליט יהודי פולני שנולד בהנובר. פליט = אדם שנמלט ממולדתו. ב-7 בנובמבר 1938, בגיל 17, ירה גרינשפן בעמדה דיפלומטית של גרמניה הנאצית בפריז, בארנסט פוֹם רָאט, וזאת במחאה על גירוש בני משפחתו לזבונשין במסגרת גירושי אוקטובר 1938 (Polenaktion). ההתנקשות (פגיעה בדיפלומט בכוונה) נוצלה בידי המשטר הנאצי כאמתלה לפרעות שידועות כ"ליל הבדולח" (התקפות נרחבות על יהודים וחנויותיהם בגרמניה).

גרינשפן גדל בהנובר. הוריו היגרו מפולין לגרמניה והוא למד בבית ספר עממי. בגיל צעיר נשלח לפריז כדי להשתקע אצל קרובי משפחה. בצרפת של שנות ה־30 קשה היה לקבל אשרות שהייה, ולכן חי שם ללא ניירות תקפים זמן רב. באוקטובר 1938 גורשה משפחתו לזבונשין, עיירת גבול, בתנאים קשים. אחותו שלחה לו גלויה שבה תיארה את המצוקה. הגלויה והדיווחים בעיתון זעזעו אותו.

ב-7 בנובמבר 1938 רכש גרינשפן אקדח ופנה לשגרירות הגרמנית בפריז. הוא נכנס למשרדו של המזכיר השלישי, ארנסט פוֹם רָאט, וירה בו מספר פעמים. גרינשפן לא נמלט. הוא מסר את שמו והסביר שהוא פעל במחאה על רדיפות היהודים, והראה מכתב פרידה שנשא.
פוֹם רָאט נפטר יומיים לאחר הירי. השלטונות הנאצים ניצלו את המקרה לפרסום ולהסתה. בהוראת יוזף גבלאס הוצא לפועל גל של אלימות נגד יהודים, שנודע כליל הבדולח. מאות בתי כנסת ועסקים נשרפו, אלפי יהודים נעצרו, ועשרות נהרגו.

בצרפת נעצר גרינשפן מיד והוחזק במעצר. צרפת לא הסכימה להסגיר אותו מיד לגרמניה, שכן היה קטין ונתין זר. ההליך המשפטי הוסב לזירת מאבק פוליטי ותעמולתי. הגורמים היהודיים ניסו לארגן הגנה משפטית וגיוס תרומות למענו.

נאספו כספים והושכרו עורכי דין בולטים, בראשות ונסן דה מורו-ז'יאפרי. מצד אחד גרינשפן טען שפעל בשם העם היהודי, ובצד השני סברו המגנים שעדיף לטעון למניע אישי כדי לחמוק מעונש חמור.

הגנה זו כללה טענה כי קשר אישי או היכרות קודמת בין גרינשפן לפוֹם רָאט היוו את המניע. על פי הטענה, פוֹם רָאט היה הומוסקסואל, והיה סכסוך אישי. מסמכים ועדויות סותרים הועלו; חלקם מצביעים על היכרות קודמת, אחרים טוענים שלא הייתה היכרות כזו. גרינשפן עצמו סרב מאוחר יותר לאשר טענה זו בזמן מאסר במחנה זקסנהאוזן.

עם התקפת גרמניה על צרפת והקמת ממשלת וישי, הועבר גרינשפן ב־1940 לידי הגסטפו. הוא הוחזק בברלין ובמחנות כמו זקסנהאוזן, ושירת כ"אסיר מיוחס" לזמן מה. יוזמות להעמידו למשפט ראווה נפלו בין משרד התעמולה והממסד המשפטי הגרמני. גורלו לאחר קיץ 1942 אינו ודאי; ככל הנראה מצא את מותו בשנות המלחמה. בית משפט בבון הוציא ב־1960 תעודת פטירה בסביבות ספטמבר 1944.

שמו של הרשל גרינשפן חקוק באנדרטה בהנובר. ב־2010 הונח לו ולאחותו אבן נגף (stolperstein) במקום מגוריהם. המקרה עורר יצירות תרבות, ביניהן האורטוריה "ילד בן זמננו" של מייקל טיפט, ושמו מופיע בשמות רחובות בכמה ערים בישראל.

הרשל גרינשפן נולד ב־1921 בהנובר. ב־1938 הוא ירה בדיפלומט גרמני בפריז. דיפלומט = נציג של מדינה בחו"ל. הוא היה בן 17.

הרשל היה נער יהודי שגר בגרמניה ואז עבר לפריז. משפחתו גורשה לגבול פולין. גרוש = ששלחו אותו למקום אחר נגד רצונו. אחותו שלחה לו גלויה על הקשיים שלהם. זה הכעיס אותו מאוד.

הרשל הגיע לשגרירות גרמניה בפריז וירה בארנסט פוֹם רָאט. פוֹם רָאט נפטר אחרי יומיים. השלטונות הנאצים ניצלו את המקרה כדי להתנפל על יהודים בגרמניה. האירוע הזה גרם ל"ליל הבדולח", לילה של הרס ואלימות נגד יהודים.

המשטרה בצרפת עצרה את הרשל. בתחילה צרפת לא מסרה אותו לגרמניה. מאוחר יותר הגרמנים קיבלו אותו והחביאו אותו במחנות. מחנה ריכוז = מקום בו אסרו אנשים בשבי בזמן המלחמה.

אין ודאות מה קרה לו בדיוק במלחמה. רוב הסבירות היא שהוא מת בשנים הללו. בשנים האחרונות הנציחו אותו: שמו חקוק באנדרטה בהנובר, והונחה לו אבן זיכרון במקום מגוריו.

הסיפור של גרינשפן קשור לחדשות גדולות של אותה תקופה. הוא מראה איך פעולות אישיות יכולות להשפיע על המון אנשים.