השועל והכרם

השועל והכרם מופיע בשני מקורות שונים. המקור המפורט יותר נמצא במדרש קהלת רבה. מדרש הוא פרשנות סיפורי לפסוקים. גרסה מוקדמת יותר מופיעה במשלי איזופוס, משלים יווני קדום, והיא שונה בפרטים ובמוסר.

בגרסת קהלת רבה השועל מוצא כרם מלא ענבים בשלים. הכרם מוקף גדרות ואין בו כניסה רחבה. השועל מקיף את הכרם עד שמוצא חור קטן בגדר. כדי להיכנס הוא צם שלוש יממות; גופו התקזז מספיק והוא נכנס לאכול כאוות נפשו. כשהוא מנסה לצאת לאור שוב נתקל בחרטום הצר. השועל צם עוד שלושה ימים ועדיין יצא רעב. המדרש מקשר זאת לפסוק בקהלת על הולדה ועזיבה עירומה, ומציג לקח שאינו אופטימי: האדם יכול לצבור מה שירצה, אך בסוף יוצא מהעולם כבתחילתו.

במשלי איזופוס הסיפור שונה: שועל רעב מוצא בתוך גזע עץ לחם ובשר שנותרו מרועים. הוא אוכל אך נתקע בחור העץ. שועל אחר עובר שם ועוזר בעצה: להמתין כמה ימים בלי לאכול ואז לצאת. המוסר כאן יותר אופטימי, הזמן פותר לעתים את הבעיות.

חוקר שלמה שפאן מדגיש שיתרונות המשל היהודי הם הריאליזם והדרמה. השועל היהודי מתוכנן ותושב ומבין לצום גם בכניסה וגם ביציאה. באיזופוס התרחיש פחות מציאותי וללא פתרון פנימי, והוא מתמקד במשמעות מעשית בין אנשים. לפי שפאן, המשל היהודי נוגע גם בעולמות רוחניים, בעוד המשל היווני מדבר על עניינים יומיומיים.

בספרו משלי יהודה (1859) מופיע המשל בשם "השועל היושב בתענית". יש לזכור שהמקור בקהלת רבה היה בארמית; ביאליק ורבניצקי תרגמו אותו לעברית ב"ספר האגדה". יהודה ליב גורדון תרגם את המשל לפני כן בדרכו, ובסיום הוא מביא לקח ראי: הכרם הוא העולם, והאנשים הם השועלים.

השועל והכרם מופיע בשתי גרסאות שונות. אחת במדרש קהלת רבה. מדרש זה הוא סיפור יהודי שמסביר פסוקים. השנייה אצל איזופוס. איזופוס היה מספר משלים יווני.

בגרסה היהודית השועל רואה כרם עם ענבים בשלים. הכרם מוקף גדר ואין דרך רחבה להיכנס. השועל מוצא חור קטן. הוא צם שלושה ימים, קטן מספיק ונכנס. הוא אוכל הרבה. כשהוא מנסה לצאת, הוא שוב תקוע. צם עוד שלושה ימים ויצא בסוף. גם אחרי הכול הוא יוצא רעב. המדרש משייך זאת לרעיון שאדם נולד ועוזב את העולם בלי כלום.

בגירסה של איזופוס השועל מוצא אוכל בתוך עץ חלול. הוא אוכל ונתקע. שועל אחר אומר לו להמתין כמה ימים בלי לאכול. אחרי זה הוא מצליח לצאת. המוסר כאן הוא שהזמן יכול לפתור בעיות.

בספרו משלי יהודה מ-1859 פרסם יהודה ליב גורדון תרגום משלו. הוא מסיים במשלים שאומרים: הכרם הוא העולם, ואנחנו כמו שועלים.