שלוש דמויות שמופיעות בציור של אנדריי רובלוב נתפסות לעתים כהופעת השילוש.
השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא) הוא אמונה מרכזית בנצרות. היא טוענת שיש אל אחד, אך הוא מופיע בשלוש פניות שוות ומהותיות: האב, הבן (האל שהתגשם בבשר בישו) ורוח הקודש. כל פניה היא אישיות נפרדת אך שותפה באותה מהות.
המילה הלטינית Trinitas פירושה "איחוד של שלושה". המונח הוטבע בתחילת המאה ה-3 על ידי טרטוליאנוס, אך הרעיון פותח ונוסח מאוחר יותר על ידי הכנסייה. נוצרים מצביעים על מקומות בברית החדשה, במיוחד על ההטבלה של ישו ומטקסט מטי 28:19, כהשתקפות של השילוש. המסורת גם ראתה סימנים בתנ"ך, כמו סצנה שבה שלושה מבקרים מופיעים אצל אברהם.
התנ"ך מדגיש אמונה באל אחד. הנצרות שומרת על המונותאיזם הזה, אך מסבירה אותו כשילוש: אל אחד בשלוש ישויות. המילה "אחד" כאן נתפסת שונה מהמילה "יחיד" בעברית. לפי הדוקטרינה, שלוש הישויות שוות ונצחיות, פועלות בהרמוניה, אך בתיאורים מסוימים יש דגשים תפקודיים, כמו יחסי סמכות ותפקיד.
בימי הראשונים של הנצרות היו שונות ודעות שונות על טבעו של השילוש. חלק מהתנועות האלה הוגדרו כמינות.
המונארכיאניזם הדגיש את אחדותו של האל. ממנו צמחו אדופציאניזם ומודליזם. אדופציאניזם טען שישו ה"אומץ" על ידי האל ומכאן שמעמדו שונה. המודליסטים ראו את ההבדלים בין הפנים כדימויים זמניים של אותו אל, ולא כפרסונות נצחיות.
האריאניזם, על שם אריוס, טען שישו אינו נצחי אלא ברוא שנוצר על ידי האב. לפי תיאוריה זו יש היררכיה בתוך השילוש: האב ללא התחלה, והבן נחות ממנו. המחלוקת הייתה גדולה. הקיסר קונסטנטין כינס את מועצת ניקאה ב-325 כדי להכריע. בסופו של דבר נוסח דגם השילוש האורתודוקסי, והאריאנים הוכרזו ככופרים, אם כי רעיונותיהם המשיכו להתקיים תקופה קצרה.
נסטוריאניזם הדגיש את ההבחנה בין הטבע האנושי לטבע האלוהי של ישו. נסטוריוס שלל את התואר "מולידת האלוהים" למרים, מתוך ההנחה שישו האנושי נבדל מהאלוהי. דעות אלה נדחו בוועידות כנסייתיות גדולות.
אוטיכס ופילוסופיות אלכסנדרוניות דגלו בכך שטבעותיו של ישו התמזגו לטבע אחד חדש. זו הייתה תגובה לנסטוריאניזם. ועידת כלקדון ב-451 דחתה את הטענה וקבעה שיש לישו שני טבעים מושלמים, אלוהי ואנושי, יחד בשילוב אך בלתי-מעורבב. חלק מן הכנסיות במזרח לא קיבלו את נוסח כלקדון ונוצרו חילוקי דעות קבועים.
יש ציור מפורסם של אנדריי רובלוב. הוא מראה שלושה מלאכים. אנשים רבים רואים בזה את השילוש.
השילוש אומר: יש אל אחד. אך הוא מופיע בשלוש "פנים". הפנים הן: האב, הבן וישו (הבן הוא ישו), ורוח הקודש. כל "פנים" היא חלק מהאל.
המילה Trinitas בשפה לטינית אומרת "שלושה ביחד". המילה הומצאה במאה ה-3. נוצרים מוצאים רמזים לשילוש בתנ"ך ובברית החדשה. למשל, את הנטילה (טבילה) לעתים עושים "בשם האב, הבן ורוח הקודש".
התנ"ך מדבר על אל אחד. הנוצרים אומרים שהאל הוא גם אחד וגם שלושה. הם מסבירים ששלוש הפנים עובדות יחד.
בימי קדם היו הרבה מחלוקות. חלק חשבו שישו ברוא ולא אל. אחרים חשבו ששתי הטבעות של ישו התמזגו. ועידות כנסייתיות ניצחו על הוויכוחים וקבעו מה יאמינו רוב הנוצרים.
תגובות גולשים