קנאביס הוא צמח שמשמש להפקת סם הקנאביס. סם זה הוא פסיכואקטיבי, כלומר משנה תודעה ותפיסה. הצמח מופיע בצורות כמו מריחואנה וחשיש.
קנאביס יכול לגרום להשפעות משכרות ואפשריות-חיוביות פיזיולוגיות. בין השפעותיו הרפואיות נמנים דיכוי בחילה, הגברת תיאבון והרפיית שרירים. יחד עם זאת, שימוש קבוע מעלה סיכונים בריאותיים.
זני הקנאביס נקראים אינדיקה, סאטיבה והייבריד. סאטיבה תוארה על ידי לינאוס כצמח גבוה, בעל פרחים אווריריים. אינדיקה, שתוארה על ידי למארק, גדלה בהרים בתנאים קשים ופיתחה פרחים קומפקטיים. הייבריד משלב תכונות משני המינים.
ב-12 בינואר 2017 פרסמה האקדמיה הלאומית דו"ח מקיף. החוקרים סקרו כ-10,000 מחקרים בעשרים השנים הקודמות. הם חילקו מסקנות לקטגוריות של עדויות, והצביעו על מחסור במחקרים בגלל מגבלות חוקיות.
עוצמת ההשפעה משתנה לפי מנה, זן, שיטת צריכה ותנאי הסביבה. מונח חשוב הוא "סט & סטינג", מצב נפשי וסביבה שמשפיעים על החוויה. השפעות ניכרות בתוך דקות, בשיא אחרי 10, 30 דקות, ולעיתים נמשכות כמה שעות. THC, המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי, עשוי להישמר ברקמות שומן חודשים אחרי השימוש.
במינונים גבוהים עלולות להופיע אנוּרים כמו בלבול, פרנויה, התקפי פאניקה והזיות. מחקרים מ-2018 הראו שגם מינון קטן בקרב בני נוער עלול להשפיע על מבנה המוח. בעשור האחרון נצפה עלייה בתסמינים פסיכוטיים אצל צעירים; ייתכן שזה קשור לעליית החוזק של החומר.
עישון קנאביס עלול להגביר שיעול ודלקות סימפונות. יש ראיות שצריכה כבדה וארוכת טווח מקושרת לתסמינים של דלקת סימפונות. הקשר לסרטן ריאתי לא ברור, ונראה שגורם מעורב הוא שימוש משולב בטבק.
קנאביס יכול לגרום לטכיקרדיה, כלומר קצב לב מהיר. זה עלול להיות מסוכן לאנשים עם מחלות לב.
שימוש ממושך וכבד נקשר לירידה בריכוז, בזיכרון ובתפקודים נוירופסיכולוגיים. מחקר שנמשך מאז 1973 מצא ירידה באינטליגנציה אצל מי שהתחיל לצרוך לפני גיל 18. ממצאים אחרים מצביעים על השפעות פחות ברורות עבור שימוש מתון.
קנאביס גם מגדיל את הסיכון לתאונות דרכים. הסיכון גבוה עוד יותר כשהוא משולב עם אלכוהול.
יש מתאם מובהק בין שימוש בקנאביס ובין הופעת סכיזופרניה (הפרעה פסיכוטית), במיוחד אם השימוש מתחיל בגיל צעיר. שאלת הסיבתיות מורכבת, אך רבים חוקרים סבורים שקנאביס יכול להפעיל נטייה קיימת אצל אנשים מסוימים. קיימות גם ראיות מתונות לקשר בין שימוש כבד ודיכאון, מחשבות אובדניות וחרדה.
דו"ח האקדמיה הלאומית מצא ראיות חד-משמעיות לכך שצריכה בהריון קשורה ללידה של תינוק במשקל נמוך יותר. יש עדויות סטטיסטיות לקשיים בזיכרון ועיבוד מידע בילדים שנחשפו לעובר, אך הממצאים אינם אחידים. רופאים ממליצים להימנע משימוש בהריון.
סקירות הראו קשר אפשרי בין שימוש אצל גברים לבין תפקוד מיני ירוד. מחקרים על השפעות על המערכת החיסונית והאנדוקרינית עדיין ראשוניים.
ניתן לפתח תלות פסיכולוגית וקלה בפן הפיזי. הערכות מוקדמות הצביעו על שיעור תלות של כ-7, 10% בקרב משתמשים לא-כבדים. שימוש יומי או תדיר מעלה את הסיכוי להתמכרות. תסמיני גמילה כוללים נדודי שינה, חוסר תיאבון ועצבנות. דוח 2017 מצא ראיות מתונות לקשיים אצל קטינים בשוליכם של מנות-יתר שאינן קטלניות.
קנאביס וקנבינואידים נמצאו יעילים במצבים מסוימים, כולל דיכוי בחילות והגברת תיאבון בחולים מסוימים. תמציות סינתטיות של THC נמכרות כתרופות בהרבה מדינות (דוגמה: דרונאבינול/מרינול). תרסיס תת-לשוני שמכיל THC ו-CBD אושר לטיפול בתסמיני טרשת נפוצה (סטיבקס) במספר מדינות.
מחקרים שונים בוחנים שימושים אפשריים נוספים, אך הממצאים עדיין מוגבלים.
בקנאביס יש מאות תרכובות ויותר מ-60 קנבינואידים. ה-THC הוא המרכיב המרכזי הגורם להשפעות המשכרות. CBD (קנבידיול) אינו פסיכואקטיבי, ונראה שממתן את השפעות ה-THC והוא מועיל להקלת פרכוסים, דלקת ובחילה. קנבינואיד נוסף הוא THCV, בעל מבנה כימי קרוב ל-THC.
קנבינואידים נקשרים לקולטני CB1 במוח ובמערכת העצבים, ול-CB2 במערכת החיסון. מנגנונים אלה מסבירים חלק מההשפעות הרפואיות וההתנהגותיות.
בשאיפה של עשן או אדי קנאביס נספג בדם בין 1% ל-24% מה-THC שבחומר. השונות נובעת מטכניקת העישון, פיזיולוגיה אישית ותנאים סביבתיים.
רעילות ה-THC נמוכה מאוד. מקרים של מוות כתוצאה ממנת-יתר ישירה לא תועדו. בדו"ח ובמחקרים נמצא שהסיכון למנת-יתר קטלנית נמוך ביותר, ואילו תופעות של מצוקה נשימתית דווחו בעיקר אצל קטינים.
סה"כ: לקנאביס יש גם שימושים רפואיים וגם סיכונים בריאותיים. הסיכונים גדלים עם שימוש תדיר, בעישון ובתחילת שימוש בגיל צעיר. המחקרים ממשיכים, אך מגבלות חוקיות וקושי לבודד גורמי סיכון מקשים על מסקנות חזקות.
קנאביס הוא צמח. ממנו מפיקים מריחואנה וחשיש. הסם יכול לשנות איך אדם מרגיש וחושב.
קנאביס יכול לעזור כרפואה. הוא מקל בחילות ועוזר לאנשים לאכול יותר. יש תרופות שבנויות על רכיבי הקנאביס.
מדענים סקרו הרבה מחקרים עד 2017. הם מצאו כמה דברים ברורים, אבל גם הרבה שאלות פתוחות.
השפעות התורגשו בתוך דקות. בדרך כלל מגיעות לשיא אחרי עשר עד שלושים דקות. הן עשויות להימשך כמה שעות. אצל אנשים מסוימים תחושת ה"היי" יכולה לגרום לבילבול או לפאניקה.
אם מעשנים קנאביס הרבה, זה עלול לגרום לשיעול ודלקת בריאות.
שימוש גדול ומתמשך עלול לפגוע בזיכרון ובריכוז. זה מסוכן במיוחד אם מתחילים לפני גיל הנעורים.
יש קשר בין קנאביס ובין מחלות נפש מסוימות כמו סכיזופרניה (מחלת נפש). ייתכן שקנאביס מפעיל מחלה זו אצל אנשים שיש להם נטייה אליה.
נשים הרות צריכות להימנע מקנאביס. ילדים שנולדו לאמהות שהשתמשו לעיתים לעיתים נולדים במשקל נמוך יותר.
קנאביס יכול לגרום להרגל. סיכוי זה קטן יותר מאשר בסיגריות או באלכוהול. הפסקה אחרי שימוש ארוך עשויה לגרום לעצבנות ולחוסר שינה.
הקנאביס משמש כדי להקל בחילות ולשפר תיאבון בחולים מסוימים. יש תרופות מורשות שמכילות חומרים מקנאביס.
החומר החשוב בקנאביס נקרא THC. הוא משנה תודעה. עוד חומר נקרא CBD. הוא לא משכר ולעתים מקל על פרכוסים.
לסיכום: קנאביס יכול להועיל ברפואה. הוא גם עלול להזיק, במיוחד אם משתמשים בו צעירים או מעשנים אותו הרבה. כדאי להיזהר ולהקשיב לרופאים.
תגובות גולשים