השפעת הספרדית

מגפת השפעת הספרדית פרצה ב-1918 והגיעה לשיאה בתוך כשנה, מאפריל 1918 עד אפריל 1919.
המחלה נגרמה על ידי זן אלים של נגיף השפעת מסוג H1N1. H1N1 הוא סוג של נגיף שפעת שמזוהה לפי חלבונים על פניו.
מעל ל-500 מיליון בני אדם נדבקו, וכקרוב ל-50 מיליון מתו. המגפה פגעה במיוחד באנשים בגיל 20, 40.
מחקר הציע שהמוות הרבים נבעו מתגובה חזקה מדי של מערכת החיסון, המכונה סערת ציטוקינים. סערת ציטוקינים היא תגובה שבה מערכת החיסון גורמת לנזק לריאות ולרקמות.

הדיווחים הראשונים הגיעו בתחילת 1918 מארצות הברית. באפריל 1918 כונתה תחלואת השפעת בקבוצות חיילים בצפון-מערב אירופה.
בספרד, שהייתה נייטרלית ומסכּרת פחות, דווחו מקרים רבים במאי 1918, כולל מחלה של המלך אלפונסו השלושה-עשר. לכן זכה השם השפעת הספרדית לפרסום רב.
המחלה הופיעה בשלושה גלים עיקריים: גל ראשון באביב 1918 שהיה פחות קטלני, גל שני קשה מאוד בקיץ, סתיו 1918, וגל שלישי החל בפברואר 1919 והיה חלש יותר.
הגל השני גרם למקרי מוות רבים ומהירים, ולעתים חולים מתו בתוך שעות או ימים.

כמה קהילות זה סגרו גבולות ומנעו כניסת המחלה. בין המקומות שנמנעו מהתפרצות היו האי מרז'ו בברזיל, סמואה האמריקנית וקלדוניה החדשה.

באותה תקופה הארץ הייתה דלילה יחסית והנזק היה קטן יחסית לאירופה. יש רישומים מועטים בלבד: כ-40 תיעודים בבית החולים שערי צדק בירושלים ב-1918.
ישנן שלוש מצבות בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב שמאזכרות מתים מהמחלה. ישראל גלעדי, ממקימי השומר, נפטר ב-2 באוקטובר 1918 מהשפעת.
בחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי אירעו כמאה עד אלף מקרי מוות במלחמה ובגל ההתפרצות.

המחלה לא החלה בספרד. השם נולד מכיוון שספרד דיווחה בפתיחות על המגפה בזמן המלחמה, כשמדינות אחרות צנזרו ידיעות.

ערים רבות סגרו תיאטראות, כנסיות ומקומות ציבוריים כדי לעצור את ההתפשטות. מדינות וקהילות הטילו בידודים והגבלות נסיעה.
הומלצו מסכות בד רבות. בעיתונות נקראו להן שמות שונים, ולעתים דרשו מספר שכבות גזה.
חלק מהמחקרים תמהו על יעילות המסכות. איגוד הבריאות האמריקני (APHA) קבע בדצמבר 1918 שלא לחייב מסכות לקהל הרחב, אלא לאנשי צוות רפואיים. בסן פרנסיסקו פרצה מחאה נגד החובה.
בנוסף הומלצו כללי היגיינה ובידוד חולים, כולל חשיפה לאוויר צח ורחצה במים קרים בחומרים מסוימים.

השפעת הספרדית בלטה בכך שאף צעירים ובריאים נפגעו קשה. תסמינים היו חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה ולעתים שיעול עם דם.
בחלק מהמקרים נגרמה דלקת ריאות קשה שהובילה למוות בתוך ימים ספורים.
חלק מהמקרים הסתבכו בדלקת חיידקית משנית או בהפרעות עצביות נדירות.

המחלה דעכה באמצע 1920 ונעלמה כמעט לחלוטין לקראת סוף 1920, תחילת 1921. סיבות ההיחלשות אינן ודאיות.
אחת ההסברות היא שהווירוס עבר מוטציה והפך לפחות קטלני. מוטציה היא שינוי ב-DNA או ב-RNA של הווירוס.

בשנות ה-90 וה-2000 חזרו וחקרו את הנגיף מדגימות היסטוריות.
ב-1998 ג'פרי טאובנברגר ושאר צוותו השיבו חומר גנטי מניי של אשה מאלסקה שנקברה בקפאוּת. הדגימה אפשרה ניתוח גנים חשובים של הווירוס.
ב-2004 מדענים הצליחו לשחזר את חלבון ההימאגלוטינין. הימאגלוטינין הוא חלבון על פני הווירוס שעוזר לו להדביק תאים.
ב-2005 פרסמו חוקרים ב-CDC שחזר מלא של הרצף הגנטי של זן 1918.
מחקרים אלה עזרו להבין כיצד הנגיף עבר מעופות לבני אדם והיה קטלני כל כך.

המשבר פגע בכלכלה ובחברה. הערכות מדברות על ירידה ממוצעת בתוצר הלאומי הגולמי של כ-6% ועל ירידה בצריכה של כ-8%.
בארצות הברית הנזק הכלכלי היה קטן יחסית. המגפה גם החריפה חששות חברתיים, פגעה בעבודות ויצרה חוסר אמון בממשלה.
אוכלוסיות עניות סבלו יותר, וערים נפגעו יותר מהמקומות הכפריים.

המגפה נכנסה גם לספרות ולמשחקי וידאו. בספרות המודרנית ובמשחקים מוזכרת התופעה לעתים כחלק מהרקע ההיסטורי.

בספרים בני זמננו יש תיאורים של תקופת המגפה, לדוגמה בתיאור עיירה אמריקאית ב-1918.

משחק הווידאו Vampyr מתרחק בתקופת השפעת הספרדית בלונדון. העלילה עוסקת ברופא בזמן המגפה.

השפעת הספרדית הייתה מגפה גדולה ב-1918, 1919.
היא נגרמה על ידי נגיף בשם H1N1. נגיף הוא יצור קטן מאוד שגורם למחלה.
כחצי מיליארד אנשים נדבקו וכמיליון־עשרות מיליונים מתו.
המגפה פגעה הרבה בצעירים בוגרי 20, 40 שנים.

המחלה הופיעה בארצות הברית בראשית 1918. אחר כך הכתה בחיילים ובאזרחים באירופה.
בספרד דווחו הרבה מקרים, ולכן קראו למחלה שם. זה לא אומר שהיא התחילה שם.
הייתה סדרת גלים: גל ראשון קל, גל שני חזק בקיץ, סתיו 1918, וגל שלישי החל בתחילת 1919.

כמה איים הצליחו להישאר נקיים מהמחלה בעזרת סגרים. למשל האי מרז'ו וסמואה.

ההשפעה בארץ הייתה קטנה יחסית. תועדו מעט חולים בבית החולים שערי צדק.
יש מצבות בתל אביב על מתים מהשפעת. ישראל גלעדי נפטר ב-1918 מהמחלה.

ערים סגרו מקומות ציבוריים כדי למנוע הדבקה.
הוצעו מסכות בד רבות. חלק מהאנשים חשבו שהן מסייעות.
ארגוני בריאות אמרו בסוף 1918 שמסכות לא חייבות את הציבור הרחב.

במקרים רבים הנשימה נפגעה קשות ויש שיעול עם דם.
חלק מהחולים החלימו, וחלק מתו בתוך ימים.

המחלה ירדה אחרי 1920. לא ברור בדיוק למה.
אולי הנגיף השתנה והיה פחות מסוכן.

מאוחרים יותר חוקרים מצאו שרידים של הנגיף בקברים קפואים.
הם בדקו את הגנים ולמדו איך הנגיף עבד.

המגפה פגעה בעסקים ובחיים בחברה.
אנשים עניים וערים סבלו יותר.

המגפה מוזכרת בספרים ובמשחקים מודרניים, כמו המשחק Vampyr.