התגלות מריה בזייתון

לפי עדויות שונות הופיעה דמות מוארת שמיוחסת למריה הקדושה מעל הכנסייה הקופטית בזייתון, קהיר. האירועים החלו ב-2 באפריל 1968 ונמשכו כשנתיים, שלוש. המראה נראה כצללית אישה צעירה בכורעת לפני הצלב שעל גג הכנסייה. המאמינים סיפרו שהיא הראתה רחמים, הרימה ידיה וברכה את הקהל. האתר הפך במהרה למוקד עלייה לרגל. מאות אלפים, אולי מיליונים, צפו בהתגלות, נוצרים וקופטים, מוסלמים, יהודים ואחרים. נטען כי נרשמו ריפויים של חולים ועיוורים.

הראשון שדיווח היה גבר מוסלמי שעבד בסמוך. הוא ראה גוף מואר על גג הכנסייה וקרא: "אור מעל הגג!". בתחילה חלק מן הצופים חשב שמדובר בניסיון התאבדות וקראו למשטרה. עם הזמן התגברו ההמון והאמונה: עדים תיארו דמות עטויה באור לבן, עם ענפי זית ודמויות של יונים. הדמות הופיעה שוב ושוב בלילות, בצורות וצבעים שונים, לפרקי זמן שנעו בין דקות לשעות. לעיתים נראו עננים אדומים או פלומות נוספות, ודמויות נוספות שהזכירו מלאך, יונה או ילד שזוהה כישו.

האפיפיור הקופטי קירילוס השישי מינה ועדה של כמרים שבדקה את המקרה. הוועדה קבעה כי מדובר בהתגלות של מריה והוציאה הצהרה רשמית. המקרה נשמע רבות בתקשורת, וגם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ביקר במקום.

חקירה ממשלתית מצאה כי צופים רבים ראו גוף בוהק, ובדקה אפשרות להונאה, למשל מקרנים נסתרים, אך לא מצאה הוכחה להונאה. האנתרופולוגית סינתייה נלסון ראתה רק הבזקים קצרים של אור, ותיארה את חלק מהתגובות כהשלכה של הלחץ החברתי אחרי תבוסת מצרים במלחמת ששת הימים. היא הציעה שהציפייה והחרדה גרמו לפרשנויות דתיות למראות האור. מחקר מאוחר יותר הראה מתאם סטטיסטי של 0.56 בין דיווחים על האורות לפעילות טקטונית (תזוזות בקרקע), והוצעה ההשערה שפעילות בקרקע גרמה לפליטת אורות דומים, כפי שתועד באזורים טקטוניים אחרים. המנגנון המדויק עדיין לא ברור.

בזייתון, קהיר, ראו אנשים דמות מוארת שמיוחסת למריה הקדושה. האירוע הראשון был ב-2 באפריל 1968. הדמות נראתה כאישה כורעת ליד צלב על גג הכנסייה. אנשים רבים באו לראות. חלק אמרו שהאור ריפא חולים.

זה התחיל כשאדם שעבד ליד הכנסייה קרא שיש "אור על הגג". בהתחלה חשבו שאולי מישהו רוצה לקפוץ. אחר כך ראו כולם דמות לבנה, יונים ועצי זית בסביבה. הדמות הופיעה עוד לילות אחדים.

מנהיג הכנסייה קירילוס השישי בדק את המקרה. הוועדה שלו אמרה שזהו סימן של מריה. גם נשיא מצרים בא לראות.

חוקרים בדקו אם היה טריק עם מקרנים ולא מצאו הוכחה להונאה. אנתרופולוגית אמריקאית, סינתייה נלסון, ראתה רק הבזקים של אור. היא הסבירה שאנשים היו מפוחדים ועצבניים אחרי מלחמה. חוקרים אחרים חשבו שאולי תזוזות בקרקע, פעילות טקטונית, כלומר רעידות קטנות, גרמו לאורות דומים.