התקן לקידום הלסת

התקן דנטלי לקידום הלסת (Mandibular advancement splint או Mandibular Repositioning Device) הוא מכשיר פלסטי שנלבש על השיניים. מטרתו לשפר את איכות השינה על ידי מניעת נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה. משמש בעיקר למטופלים שאינם מסתגלים ל-CPAP (מסכת אוויר בלחץ חיובי).

השימוש בהתקן החל כבר בתחילת המאה ה-20, בין היתר בילדים עם תסמונת פייר-רובין (תסמונת מולדת שבה הלסת התחתונה קטנה). בשנות ה-90 וה-2000 הוקמו ארגונים מקצועיים בארה"ב שהתמודדו עם ההכשרה והשילוב של התקנים דנטליים בטיפול בהפרעות שינה.

ההתקן דוחף את הלסת התחתונה קדימה. יחד איתה נדחף קדימה גם בסיס הלשון, וכך מתרחב מעבר האוויר בלוע. קידום הלסת גם מייצב וממתח את החך הרך. השפעה זו מועברת בין החך ובין שריר ה-genioglossus (ג'ניוגלוסוס), כלומר השריר שמחבר את הלשון ללסת.

ההתקן מאושר על ידי ה-FDA. לפי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM, 2006), יש לבצע בדיקת שינה ובדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון לפני טיפול.

הצלחה תלויה בחומרת ההפרעה, במיומנות רופא השיניים, בסוג ההתקן, במבנה הפה וב-BMI. בדרך כלל ה-CPAP יעיל יותר, אך רבים לא משתמשים בו כל הלילה. במחקר השוואתי בקרב 126 מטופלים ב-CPAP, 71% העדיפו את ההתקן הדנטלי, 19% העדיפו CPAP ו-10% ללא העדפה. במחקרים ההתקן הדנטלי הראה תוצאות טובות יותר מניתוח UPPP במקרים קלים עד בינוניים.

ההתקן נחשב בטוח ברוב המקרים. תופעות הלוואי בדרך כלל קלות ונדירות.

התקן לקידום הלסת הוא פלטה פלסטית שנלבשת על השיניים. היא פותחת את הלוע ועוזרת לנשום טוב יותר בלילה. הוא מפחית נחירות ומסייע בדום נשימה חסימתי.

מכשירים דומים שימשו כבר בתחילת המאה ה-20. משתמשים בהם גם בילדים עם תסמונת פייר-רובין (הלסת קטנה מלידה).

הפלטה נדחפת קדימה עם הלסת התחתונה. הלשון נדחפת קדימה גם היא. כך נוצר מקום גדול יותר לאוויר לעבור.

המכשיר מאושר על ידי ה-FDA. לפני טיפול יש לעשות בדיקת שינה ובדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון.

התוצאה משתנה מאדם לאדם. CPAP (מסכה שנותנת אוויר בלחץ) עובד טוב יותר בדרך כלל. אבל הרבה לא מסכימים לישון עם CPAP. במחקר בחרו רוב המטופלים בהתקן הדנטלי על פני CPAP.

בדרך כלל המכשיר בטוח. תופעות לוואי בדרך כלל קלות ולא נפוצות.