וויאג'ר 1 שוגרה על ידי נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, יחד עם וויאג'ר 2. היא נבנתה לחקור את חלקיה החיצוניים של מערכת השמש ולצאת ממנה.
הגשושית צילמה מקרוב את טבעות שבתאי ואת צדק, כולל הכתם האדום, עננים וירחיו, ובחלק מהמקרים גם הרי געש פעילים.
כדי לצאת ממערכת השמש השתמשו בוויאג'ר בשיטת "מקלעת כבידתית". זאת טכניקה של ניצול משיכת הכבידה של כוכבי-הלכת כדי לקבל דחיפה מהירה.
וויאג'ר 1 נושאת תקליט זהב עם קטעי קול ותמונות של כדור הארץ, יחד הוראות בשפה בינארית. זהו מעין מסר תרבותי, לא ציפייה למגע מיידי עם חוצנים.
בשנות האלפיים הוויאג'ר התרחבה למרחקים עצומים: ב-2002 היא הייתה מעל 11 מיליארד ק"מ מהארץ. בדצמבר 2012 נמדדה ב-123.620 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית = המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש), כ־18.5 מיליארד ק"מ, והפכה לגוף המלאכותי הרחוק ביותר של האדם.
בשנים סביב 2011, 2013 קלטה הגשושית חלקיקים מעוצמתיים שמקורם מחוץ למערכת השמש, ונרשמו שינויים בשדה המגנטי שלה. בספטמבר 2013 נאס"א הודיעה כי וויאג'ר 1 הגיעה להליופאוזה. ההליופאוזה היא קצה ה'בועה' המגנטית של השמש, מקום שבו השפעת רוח השמש פוחתת מול המרחב הבין-כוכבי.
מפעילי הגשושית המשיכו לבצע פעולות תחזוקה מרחוק. בנובמבר 2017 הופעלו מנועי תמרון קטנים אחרי 37 שנים, כדי להאריך את חיי המערכת. בתחילת 2012 קיררו את ספקטרומטר האולטרה-סגול כדי לשמור עליו. נאס"א העריכה כי הגשושית תמשיך לשדר נתונים עד סביב שנת 2025.
בפברואר 2024 דווח כי החל מנובמבר 2023 נתקבלה בעיית שידור, הגשושית קיבלה פקודות אך לא שידרה נתונים תקינים חזרה. מהנדסים פענחו נתונים משובשים, ביצעו תיקון תוכנה מרחוק והשיבו את התקשורת. באוקטובר 2024 שוחזרה תקשורת לאחר הפסקה של כשבוע. בזמן זה המרחק מהארץ היה מעל 24 מיליארד ק"מ והזמן ליחידת תקשורת חד-כיוונית עמד על כ-23 שעות.
בפברואר 2025 כובו חיישני קרינה כדי לחסוך באנרגיה ובמרץ 2025 הופעלו מחדש מנועי בקרת כיוון שנחשבו מושבתים מאז 2004. הפעלה זו שיפרה את יכולת כיוונון האנטנה וקטנה הסכנה לאיבוד תקשורת בזמן שדרוג אנטנה בתחנת ארצות-הברית שבאוסטרליה. נכון למרץ 2025 המרחק עומד על כ-168 יחידות אסטרונומיות, כ-25 מיליארד ק"מ.
מכיוון שהארץ מקיפה את השמש, נראה שלפעמים למשל הגשושית קרובה אלינו יותר מבחינה זוויתית. עם זאת היא ממשיכה להתרחק אל מרחב בין-מכוכבי.
וויאג'ר 1 אינה מכוונת אל כוכב מסוים. בתחילת המאה ה-25 היא צפויה להיכנס לעננת אורט, אך יקח לה עוד כ-30,000 שנים לצאת מתחומה. בעוד כ-40,000 שנים היא תעבור במרחק כ-1.6 שנות אור מהכוכב גליזה 445.
וויאג'ר 1 שוגרה על ידי נאס"א ב-5 בספטמבר 1977. היא יצאה לחקור את חלקי מערכת השמש הרחוקים.
הגשושית צילמה את טבעות שבתאי ואת צדק. היא ראתה את הכתם האדום וירחים עם הרי געש.
וויאג'ר השתמשה ב'הדחיפה של הכוכבים', היא לקחה מן הכוכבים משיכה כדי להאיץ.
היא נושאת תקליט זהב. תקליט זהב הוא דיסק עם קולות ותמונות של כדור הארץ.
ב-2012 היא נחשבה לחפץ האנושי הרחוק ביותר מהארץ. ב-2013 הגשושית עברה את גבול ה"בועה" של השמש. הגבול הזה נקרא הליופאוזה. הליופאוזה היא המקום שבו כוח השמש פוחת.
ויש לה גם בעיות תקשורת לפעמים. מהנדסים על כדור הארץ תיקנו תוכנה מרחוק והחזירו את הקשר עמה. באוקטובר 2024 שוחזרה התקשורת אחרי שבוע.
נכון למרץ 2025 היא נמצאת כ-168 יחידות אסטרונומיות מהארץ. זה בערך 25 מיליארד ק"מ.
הארץ מקיפה את השמש. לכן לפעמים נראה שוויאג'ר קרובה אלינו מבחינה זווית.
וויאג'ר לא טסה לכיוון כוכב מסוים. בתחילת המאה ה-25 היא תיכנס לעננת אורט. זהו ענן רחוק מאוד סביב השמש. בתוך כ-40,000 שנים היא תעבור קרוב לכוכב שנקרא גליזה 445.
תגובות גולשים