וילארד ואן אורמאן קוויין

וילארד ואן אורמאן קוויין (25 ביוני 1908, 25 בדצמבר 2000) היה אחד מהפילוסופים והלוגיקנים המרכזיים של המאה ה-20. בתחילת דרכו עסק בלוגיקה פורמלית (מערכות סימנים וחוקים לבדיקת טיעונים). בהדרגה הוא חקר גם אונטולוגיה (תורת הישויות), אפיסטמולוגיה (תורת הידע) ולשון.

קוויין נולד וגדל באקרון, אוהיו. למד מתמטיקה ופילוסופיה בקולג' אוברלין. ב-1932 סיים דוקטורט בפילוסופיה בהרווארד בהנחיית אלפרד נ. וייטהד. בזכיית מלגה בילה שנה באירופה ופגש לוגיקנים כמו אלפרד טרסקי וחברי המעגל הווינאי. במלחמת העולם השנייה שירת במודיעין של הצי האמריקני. לאחריה חזר להרווארד להוראה והנחיית תלמידים חשובים, בין היתר דניאל דנט, דונלד דייווידסון ודייוויד לואיס. הוא התחתן פעמיים והיה אב לארבעה ילדים. נפטר בבוסטון בגיל 92.

קוויין צמצם את המושג "לוגיקה" כך שיתייחס בעיקר ללוגיקה פורמלית ולשפה מסדר ראשון (שפה לוגית שבה משתמשים במשתנים ובכמות קבועה של מבנים). הוא דחה הרחבות כמו לוגיקה מודלית או שפה מסדר שני. הוא גם ביקר את השילוב של לוגיקה עם תורת הקבוצות, וקיצר והפשט הוכחות רבות מתוך ה"פרינקיפה מתמטיקה" של ראסל ווייטהד בספרו "לוגיקה מתמטית".

ב-1976 הציג קוויין שיטה חדשה שנקראה לוגיקה של נשוא-מגדיר. שיטה זו מציגה שפה מסדר ראשון באמצעות אלגברה בלבד, בלי משתנים מכובות. רעיון זה נחקר והורחב על ידי לוגיקנים נוספים. קוויין חיפש ליישם לוגיקה פורמלית גם בתחומים אחרים, ואף עבד עם מהנדס על שימוש בלוגיקה בבעיות הנדסיות.

קוויין היה אמפיריציסט (מי שמדגיש ניסיון ותצפית כבסיס לידיעה). הוא תמך ביחסיות אונטולוגית: תקפות תאוריה תלויה בהתאמתה לניסיון. דוגמה שלו השוותה אמונות קדומות, כמו אמונה בזאוס, לאאמונות מדעיות בתקופותיהן. יחד עם זאת, הוא טען שאי אפשר לבדוק תאוריה אחת מבלי להשפיע על אחרות. לכן אימץ הוליזם: המדע הוא רשת תאוריות קשורות.
קוויין גם קיבל אינסטרומנטליזם, הרעיון שהתאוריות הן כלים לניבוי ולאו דווקא תיאור סופי של המציאות.

קוויין ביקר את האמפיריציזם הלוגי וטען, יחד עם פייר דוהם, שאי אפשר לבדוק טענות בנפרד בלבד. הוא דחה אפיסטמולוגיה נורמטיבית פשטנית. לטענתו, על הפילוסופיה להיעזר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה כדי להבין איך אנו חושבים ומה זה לדעת באמת. גישה זו עוררה מחלוקות וביקורת.

קוויין דחה את ההבחנה הקלאסית בין משפט אנליטי (מנתח) למשפט סינתטי (מרכיב). משפט אנליטי נחשב נכון על פי הגדרה, כמו "כלב הוא בעל חיים". משפט סינתטי מוסיף מידע מהניסיון, כמו "הבית ירוק". קוויין הציע ששתי הקבוצות נשענות על ידע קודם. משמעות משפט תלויה בהסכמה על מושגים ומידע רקע.

קוויין התמודד גם עם שמות שאינם מתייחסים לשום דבר אמיתי, לדוגמה "פגסוס". הוא הצביע על כך שלמרות שחפץ כזה אינו קיים, המשפטים שמכילים את השם עדיין נושאים משמעות ויכולים להיות נכונים או שגויים בנקודת המבט הלשונית. מכאן הסיק שכל שמות העצם מצביעים על "משהו" במובן הלשוני, ואפשר לבחון קיומם במובנים אחרים.

קוויין תרם לתורת הקבוצות ופיתח שלוש מערכות אקסיומטיות לתורת הקבוצות.

קוויין לא עסק הרבה באתיקה ופוליטיקה, אך הביע דעות פוליטיות משמרות לעיתים. הוא תמך בצנזורה מוסרית ובהגבלות מסוימות על זכויות אזרח. בנוסף, היה נגד סבסוד חינוך על ידי המדינה. בשנות ה-90 התעמת עם ז'אק דרידה וניסה לחסום הענקת תואר כבוד לדרידה בקיימברידג', אך החרם נכשל. ב-1993 זכה קוויין בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה.

וילארד ואן אורמאן קוויין (1908, 2000) היה פילוסוף ולוגיקן חשוב. לוגיקן זה עובד על כללים שמראים מתי טיעון נכון.

קוויין נולד באקרון, אוהיו. למד מתמטיקה ופילוסופיה. סיים דוקטורט בהרווארד ב-1932. ביקר באירופה ופגש מורים חשובים. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בצי. אחרי המלחמה לימד בהרווארד. היו לו תלמידים מפורסמים. הוא היה אב לארבעה ולבסוף נפטר בבוסטון בגיל 92.

קוויין רצה לפשט את הלוגיקה. הוא טען שצריך לעבוד בעיקר עם לוגיקה פורמלית ושפה מסדר ראשון. הוא גם קיצר ספרים גדולים והראה שניתן להוכיח דברים בפחות דפים. בשנות ה-60 המציא שיטה חדשה לכתוב לוגיקה בלי משתנים מסובכים. הוא חיפש דרכים להשתמש בלוגיקה גם בהנדסה.

קוויין חשב שאמונות מבוססות על ניסיון. הוא אמר שמדע הוא רשת של רעיונות שאי אפשר לבדוק אחד לבד. לכן כדאי לראות תאוריות כקבוצה קשורה. הוא גם אמר שמילים כמו "פגסוס" מפנות ל"משהו" בשפה, גם אם הדבר לא באמת קיים.

קוויין עבד גם בתורת הקבוצות במתמטיקה. לעיתים הוא הביע דעות פוליטיות שמרניות. ב-1993 קיבל פרס חשוב על עבודתו בלוגיקה ובפילוסופיה.