ויליאם וורדסוורת'

ויליאם וורדסוורת' (1770, 1850) היה משורר אנגלי מרכזי שהנהיג יחד עם סמואל טיילור קולרידג' את התקופה הרומנטית (תנועה ספרותית שהדגישה רגש, טבע ודמיון). הוא נולד בקוקרמוות' שבאזור האגמים (Lake District) בצפון-מערב אנגליה. אמו מתה כשהיה ילד, ואביו נפטר כשהיה בן 13.

בשנים הצעירות למד בקיימברידג' וביקר בצרפת. שם התקשר לאנט ולון, שאיתה נולדה לו בת, קרוליין. בחזרתו לאנגליה התקרב לסמואל קולרידג' ולחברתו קרובה דורות'י, ושיתף פעולה איתם ביצירת "בלדות ליריות" (1798), ספר ששינה את השירה האנגלית.

וורדסוורת' התחתן עם מרי האצ'ינסון ב-1802, נולד להם ילד ראשון ב-1803, ובמשך חייו היה עסוק בכתיבה, בעריכת מהדורות חדשות של שיריו ובהגיה מדוקדקת.

אזור האגמים היה הבסיס הרגשי והאסתטי של שירתו. הטבע שם, הרים, אגמים, ערפל, נחלים, חזר שוב ושוב ביצירותיו. הוא ראה בטבע מקור מוסרי ורוחני: טבע יכול לנקות, לנחם ולהאיר את הלב.

בכמה משיריו הגדולים, כמו "מנזר טינטרן" ("Tintern Abbey"), הביע כיצד זיכרון הטבע מעצב את נפשו ונותן כוח מוסרי.

החברות עם קולרידג' והדיונים שלהם על טבע, דמיון ושפה הובילו לפרויקט "בלדות ליריות". הם ניסו להשתמש בשפת דיבור פשוטה יותר בשירה, ולהשיב לטבע ולרגש מקום מרכזי.

"בלדות ליריות" (1798) כלל שירים מפורסמים של וורדסוורת' ושל קולרידג', ובהם "מנזר טינטרן" ויצירות רבות קצרות ועמוקות. האוסף סימן נקודת מפנה בשירה האנגלית.

בקובץ זה (1807) וורדסוורת' הרחיב את שפתו השירית. כאן מופיעה גם ה"אודה: רמזי אלמוות מזיכרונות שחר ילדות" (שיר שמבטא רעיון על זיכרון הילדות והתחושה הרוחנית ממנו).

האקדמה (The Prelude) הוא שיר אוטוביוגרפי (שנכתב על חייו) ארוך, שתוכנן כחלק מיצירה רחבה יותר שכינה "The Recluse" (שיר גדול שלא הושלם). האקדמה מתארת את התפתחותו המשוררית ממשלב הילדות.

"הטיול" הוא אפוס פילוסופי ארוך (חלק מ־The Recluse) שמתמקד באורח-חיים כפרי ובקשר האדם לטבע. חלק מהמבקרים אהבו אותו מאוד, וחלק מצאו אותו ארוך מדי.

וורדסוורת' נודע בפשטות הלשון, בתחושת פליאה מהעולם הטבעי ובהשקעה מוסרית בשירים. הוא חידש את אופן ראיית הטבע והשפיע על דורות של משוררים ומבקרים. כשהוא התבגר, המשיך להגהות ולערוך את שיריו, והיצירות הקצרת שלו נחשבות לרבות הטובות ביותר שלו.

בחיים האישיים חווה צערים: שתי בנותיו תומאס וקתרין מתו צעירות (1812), ואחותו דורות'י חלתה ונפגעה ב-1829. לאחר מות רוברט סאות'י הוא מונה כפואט-לורט (Poet Laureate) של אנגליה ב-1843. מת ברידל מאונט ב-1850. אלמנתו פרסמה את גרסאותיו השלמות של ה"אקדמה" לאחר מותו.

ויליאם וורדסוורת' נולד ב-1770 ונפטר ב-1850. הוא היה משורר חשוב באנגליה. הוא אהב מאוד את הטבע.

כשהיה ילד אביו ואמו מתו מוקדם. בשנות נעוריו למד באוניברסיטה וביקר בצרפת. שם נולדה לו בת בשם קרוליין. בחייו חבר וכתב עם המשורר קולרידג'. אחותו דורות'י הייתה חברה ותומכת גדולה.

וורדסוורת' גדל באזור שנקרא אזור האגמים. הנופים שם של הרים ואגמים השפיעו על כל שיריו. הוא תיאר מים צלולים, ערפל, והרבה שלווה. הוא חש שהטבע יכול לעזור לנפש וללב.

בגיל צעיר פרסם יחד עם קולרידג' את "בלדות ליריות". שם יש את השיר המפורסם "מנזר טינטרן". אחר כך כתב ספרים כמו "שירים בשני כרכים" ו"הטיול".

וורדסוורת' כתב בשפה פשוטה. הוא רצה ששירים יהיו ברורים וקרובים לאנשים הרגילים.

וורדסוורת' התחתן עם מרי והיו להם כמה ילדים. כמה מבני משפחתו מתו צעירים, וזה הטריד אותו. הוא חי בשנים האחרונות בבית בשם רידל מאונט ונפטר ב-1850. אלמנתו פרסמה אחרי מותו את ה"אקדמה", שיר ארוך על חייו.