ויליאם ניקול גריי

ויליאם ניקול גריי (1908, 1988) היה המפקד האחרון של משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

גריי נולד למשפחת איכרים בצפון אנגליה, ליד הגבול עם סקוטלנד. למד בפנימייה והוכשר כמדד וניהל נכסים באנגליה ובאוסטרליה. ב-1939 התגייס לצבא הבריטי. שירת בחיל הנחתים המלכותי, שהינו חטיבת כוחות מיוחדים של הצי והצבא, והוסמך לקצונה. הוא שימש מדריך וכמפקד ביחידות קומנדו, יחידות לוחמות מיוחדות של מלחמת העולם השנייה. במהלך הפלישה לנורמנדי לקח פיקוד על יחידת קומנדו 45 כשמפקדו נפגע. על פעולותיו קיבל את אות השירות המצוין, וקיבל קידום לדרגת לויטננט-קולונל ב-1945. נפצע בקרב בעת חציית הריין. לאחר המלחמה השתתף בניהול גרמניה הכבושה.

במרץ 1946 מונה למפקד משטרת המנדט, המשטרה של שלטון המנדט הבריטי בארץ. זאת הייתה תקופה של מתיחות. היישוב העברי הגביר את ההעפלה והמאבקים נגד השלטון. הבריטים הגיבו במעצרים המוניים, בכוחות צבא ואמצעים משטרתיים. השיא הגיע ב"השבת השחורה" ב-29 ביוני 1946, במבצעים ובמעצרים רבים.
גריי ראה במשטרה כלי עזר לצבא. כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם, פירק את המשטרה הניידת והטמיע את אנשיה במשטרה הכללית. בריגדיר ברנרד פרגוסון, שעבד עם גריי, הציע להקים יחידה מיוחדת ממשרתים לשעבר ב-SAS, יחידת הכוחות המיוחדים הבריטית. הוקמו שני צוותים, אחד לפעולה בצפון ואחד לפעולה בירושלים והשפלה. כמפקד הצוות השני מונה רוי פאראן, קצין מעוטר מהמלחמה.

פרשת אלכסנדר רובוביץ' היתה נקודת מחלוקת. לאחר שנעלם רובוביץ', נטען שפאראן היה מעורב. ברשימות שנמצאו אצל רובוביץ' הופיעו שמות רבים, וגריי היסס לפעול מיד כדי לא לפגוע בחקירות השוטרים. הוא הורה להשעות את החקירה בתחילה, והורה לשוב אליה כשהצטבר מידע נוסף ולחצים בעיתונות. פאראן נמלט ונחקר; בבית דין צבאי בירושלים באוקטובר 1947 הוא זוכה. לאחר מכן הוברח מהארץ.

בתום המנדט ב-1948 נשלח גריי למלאיה (כיום מלזיה). באוגוסט 1948 מונה למפקד משטרת מלאיה, בתירוץ שניסיונו במאבק נגד "טרוריסטים" בארץ ישראל מתאים למשימה. הוא חיזק את המשטרה והפך אותה לכוח חמוש. תחת פיקודו גדל הכוח פי שבעה. הנהגתו התקפית הובילה לדיכוי שתי מתקפות גדולות של המורדים הקומוניסטים ב-1948, 1949 וב-1951. היסטוריונים רואים את סוף 1951 כנקודת מפנה בהיחלשות המחתרת.
גריי עורר מחלוקות רבות. סירב ללחצים על מינויים, התעקש על שלטון החוק ולחבל בנטילת החוק לידיים. התעמת עם מפקד הצבא המקומי, "אוצ'ר", על עצמאות המשטרה. נגדו הועלו טענות על העדפת קצינים בריטים משירות המנדט, כישלון בשיתוף פעולה ובאיסוף מודיעין, וסיכון חיי שוטרים בשל חשש לשיפור כלי הרכב הממוגנים. ועדת חקירה בריטית שהגיעה ב-1949 הצדיקה חלקית את פעולתו אך הצביעה על ליקויים. עם הקמת ממשלה שמרנית ב-1951 הוחלף ראש השלטון, וגריי עזב את מלאיה ב-14 בינואר 1952, במפתיע וללא הסבר פומבי רחב.

ויליאם ניקול גריי מת ב-1988, בגיל 80.

ויליאם ניקול גריי (1908, 1988) היה מפקד המשטרה הבריטית בארץ ישראל.

גריי נולד בצפון אנגליה. למד ועבד כמנהל נכסים. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בחיל הנחתים. זהו כוח לוחם מיוחד של הצבא. שירת גם ביחידות קומנדו. קומנדו הם חיילים מיוחדים שעושים משימות מסוכנות. במלחמה לקח פיקוד בקרב בנורמנדי וקיבל עיטור על מעורבותו.

ב-1946 מונה למפקד משטרת המנדט. מנדט = שלטון זמני של הבריטים בארץ. אז היו חילוקי דעות רבים בארץ. היו פעולות של הקבוצות היהודיות נגד הבריטים. הבריטים ענו במעצרים ובחיפושים. גריי ארגן יחידות מיוחדות של שוטרים ולוחמים לשיפור הפעילות. המפקד רוי פאראן היה אחד מהלוחמים האלה.
קרתה פרשה שבה נעלם אדם בשם אלכסנדר רובוביץ'. התברר שפאראן הואשם, נחקר והועמד למשפט. בית הדין זיכה אותו.

ב-1948 גריי עבר למלאיה, היום זו מלזיה. הוא מונה למפקד משטרת מלאיה. הוא חיזק את המשטרה והפך אותה לכוח מנוסה יותר. אנשים קראו לו "איש הברזל ממלאיה". המשטרה שברחה את ההתקפות של המורדים הקומוניסטים בשנים 1948, 1951. רבים אמרו שסוף 1951 סימן שינוי לטובה.
גריי יצר גם יריבים. היו טענות שהוא לא שיתף פעולה מספיק, ושלא דאג מספיק לכלי רכב ממוגנים. בריטניה שלחה ועדת חקירה. הוא עזב את מלאיה ב-14 בינואר 1952. גריי נפטר ב-1988 בגיל 80.