ויליאם שוונק גילברט

ויליאם שוונק גילברט (18 בנובמבר 1836, 29 במאי 1911) היה לבריתן אנגלי.

גילברט עבד תחילה כפקיד במשרד החינוך ואחר כך כעורך דין. עבודתו כעורך דין לא הצליחה, ולכן החל לכתוב כדי להגדיל את הכנסתו.
משנת 1861 כתב קומדיות פופולריות, שירים הומוריסטיים ועבד כמבקר תיאטרון.
בשנת 1871 פגש את המלחין ארתור סאליבן. שיתוף הפעולה שלהם נמשך כ־25 שנה.
הם חיברו 14 אופרטות (אופרות קומיות, הצגות מוזיקליות עם הרבה שירה והומור). רבות מהן פופולריות עד היום.
האופרטות מלאות סאטירה חברתית, רמזים עקצניים ושפה מחומשת.
גילברט גם עבד עם המלחין פרדריק קליי וכתב בין השאר את "הנסיכה טוטו".
ההצלחות הביאו עושר, וב־1881 נבנה בתים בלונדון התיאטרון סאבוי במיוחד עבור האופרות שלהם.
יחסי גילברט וסאליבן עברו משברים בגלל חילוקי דעות אמנותיות וכספיות. היצירה האחרונה שלהם, "הדוכס הגדול" (1896), נכשלת.
בשנת 1907 קיבל גילברט את התואר סר.
בשנת 1911, בגיל 74, טבע באגם באחוזתו כשהוא ניסה להציל אישה צעירה.
בשנת 1999 יצא הסרט "טופסי-טרווי". הסרט מתאר את יחסיהם בזמן הפקת האופרטה "המיקדו" (1885).

קרחון גילברט באי אלכסנדר באנטארקטיקה נקרא על שמו.

ויליאם שוונק גילברט (1836, 1911) היה סופר ותסריטאי מאנגליה.

בהתחלה עבד כמשרד וכעורך דין. אחר כך התחיל לכתוב קומדיות ושירים מצחיקים.
בשנת 1871 פגש את המלחין ארתור סאליבן. הם עבדו יחד כ־25 שנה.
הם יצרו 14 אופרטות. אופרטה היא הצגה מוזיקלית שבה שרים הרבה.
האופרטות שלהם היו מצחיקות וביקורתיות כלפי החברה.
הם הרוויחו די כסף. ב־1881 בנו את תיאטרון סאבוי בלונדון כדי להעלות את ההצגות.
העבודה ביניהם לא תמיד הייתה רגועה. היצירה האחרונה שלהם נכשלת ב־1896.
בשנת 1907 קיבל גילברט תואר סר. סר זה תואר של כבוד.
בשנת 1911 הוא מת כשהוא ניסה להציל אישה צעירה.

יש קרחון באנטארקטיקה שנקרא על שמו.