וילמה רודולף

וילמה גלודין רודולף (23 ביוני 1940, 12 בנובמבר 1994), שכונתה "האיילה השחורה", הייתה אצנית אמריקאית. היא הייתה האצנית האמריקאית הראשונה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות במשחקי רומא 1960: 100 מטר, 200 מטר ו-4x100 מטר שליחות.

וילמה נולדה ב-1940 בקלארקסוויל, טנסי, במשפחה מרובת ילדים. בילדותה חלתה בפוליו (מחלה שיכולה לשתק עצבים) וכשהייתה בת חמש נחלשה רגל שמאל והונחתה לה אזיקת ברזל לעזרה בהליכה. אחיה עסו לה את הרגל מדי יום, ואמה נסעה איתה לטיפולים פיזיותרפיים בבית חולים רחוק. בגיל תשע הוסרו הברזלים, והחזרה לפעילות הייתה תחילת דרכה בספורט.
בגיל 11 שיחקה כדורסל בתיכון נפרד לשחורים. המאמן אד טמפל גילה אותה והזמין אותה לאימוני מרוצים באוניברסיטת מדינת טנסי. ב-1956, בגיל 16, זכתה יחד עם נבחרת השליחות במדליית הארד באולימפיאדת מלבורן.

ברומא 1960 הניצחונות של רודולף היו גם בזמנים מצטיינים. בחצי הגמר של 100 מטר היא שקולה לשיא העולם ב-11.3 שניות. את הגמר סיימה ב-11.0 שניות, אך הזמן לא הוכר בגלל רוח גבית חזקה. רוח גבית היא רוח שעוזרת לרוץ; כדי שקביעת זמן תהיה רשמית מותרת רוח עד 2 מטר לשנייה.
בריצת 200 מטר קבעה שיא אולימפי בחלק המוקדם בזמן 23.2 שניות, ובגמר רצה ב-24 שניות. במרוץ השליחות קבעה נבחרת ארצות הברית שיא עולם בחצי הגמר של 44.4 שניות, ובגמר ניצחה ב-44.5 שניות. רודולף רצה את המקטע האחרון, ואמרה שריצת השליחות הייתה אהובה עליה, כי עמיתיה עלו יחד איתה על הפודיום.

העיתונות כינתה אותה "הפנינה השחורה" ואישיותה השקטה זכתה לאהדה רבה. מבחינה חברתית, לאחר האולימפיאדה התעקשה על מצעד הוקרה מעורב בקלארקסוויל, נגד הפרדה גזעית, ובפעם הראשונה התקיים אירוע מעורב בעיירה.

לאחר הקריירה חזרה לעיירת ילדותה, לימדה חינוך גופני וניהלה תפקידי אימון במיין ובאינדיאנה. הקימה קרן לילדים עם קשיים באמצעות ספורט. נבחרה להיכלי תהילה של אתלטים אפרו‑אמריקנים ב-1973 ושל מקצועות השדה ב-1974. ב-1977 פרסמה אוטוביוגרפיה שהפכה לסרט טלוויזיה. ילדה ארבעה ילדים. וילמה רודולף נפטרה ב-12 בנובמבר 1994, בגיל 54, לאחר מאבק בסרטן מוח. ב-21 בנובמבר 2014 נכנסה להיכל התהילה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

וילמה רודולף (1940, 1994) הייתה רצה אמריקאית. כונתה "האיילה השחורה". היא זכתה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת רומא 1960: 100 מטר, 200 מטר ושליחות 4x100.

וילמה נולדה בקלארקסוויל שבטנסי. בילדותה חלתה בפוליו. פוליו היא מחלה שיכולה לשתק חלקי את הגוף. הרגל השמאלית שלה נחלשה. היא הושמה עם אזיקת ברזל על הרגל. אחיה עסו לה את הרגל כל יום. אמה לקחה אותה לטיפולים בבית חולים. בגיל תשע הוסרו הברזלים והיא החלה לשחק ספורט.
היא שיחקה כדורסל ואז התחילה לרוץ. בגיל 16 זכתה במדליית ארד בשליחות באולימפיאדת מלבורן.

ברומא רצה מאוד מהר. בחצי הגמר של 100 מטר שקולה לשיא העולם. בגמר רצה ב-11 שניות, אבל הרוח שמאחוריה עזרה לה. בריצת 200 קבעה שיא אולימפי בחלק המוקדם.
הנבחרת שלה קבעה שיא עולם בחצי הגמר של השליחות וניצחה גם בגמר. וילמה רצה את המקטע האחרון ואהבה לעמוד על הבמה עם חברותיה.

לאחר האולימפיאדה התעקשה על מצעד הוקרה שבו אנשים לבנים ושחורים יחד. זה קרה לראשונה בעיירתה. היא לימדה חינוך גופני, אימנה ילדים והקימה קרן שמסייעת לילדים עם קשיים. היא ילדה ארבעה ילדים. וילמה נפטרה ב-1994 מסרטן מוח.