וינה הצעירה הייתה תנועה רוחנית־ספרותית שפעלה בוינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. היא התקיימה בעשורים האחרונים של המאה ה־19 ובמפנה המאות, בין השנים 1890 ל־1914.
בקבוצה נקבצו סופרים ומשוררים מרכזיים. בין הבולטים היו ריינר מריה רילקה, הוגו פון הופמנסתאל, ארתור שניצלר, שטפן צווייג וקרל קראוס.
המאפיינים הספרותיים כללו נאו־רומנטיות (חזרה להדגשת הרגש והדימויים), שירה לירית במצב רוח קדורני (מלנכולי), אסתטיזם קיצוני (הדגשה של היופי והצורה על פני התוכן) ואפילו אלמנטים של אימפרסיוניזם (התמקדות ברושם החושי). התנועה צמחה על רקע תחושת שקיעה וסוף תקופה באימפריה המתפוררת.
שמה ורוח חלקית של התנועה השאילו השראה מתנועת "גרמניה הצעירה", תנועה ליברלית של יוצרי רוח בגרמניה מהמאה ה־19, ברוח רעיונות המהפכה הצרפתית.
וינה הצעירה הייתה קבוצה של סופרים ומשוררים בוינה. משוררים הם אנשים שכותבים שירים.
הקבוצה פעלה בין 1890 ל־1914. היא פסקה כשהחלה מלחמת העולם הראשונה (מלחמה גדולה).
בין היוצרים היו ריינר מריה רילקה ושטפן צווייג. הם כתבו שירים ליריים, כלומר שירים שמדברים על רגשות.
התנועה אהבה יופי וצורת כתיבה מיוחדת. היא נולדה בזמן שהעולם והאימפריה השתנו.
תגובות גולשים