ויקטור קראפט

ויקטור קראפט היה פילוסוף אוסטרי. פילוסוף = אדם שחושב בשאלות גדולות.
הוא למד בוינה פילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה.
בשנת 1912 הוא התחיל לעבוד כספרן באוניברסיטה.
הוא הצטרף לקבוצה של הוגים שנקראה החוג הווינאי. זה היה מקום שבו דיברו על רעיונות חדשים.
ב-1924 הוא קיבל תפקיד של פרופסור חבר. ב-1930 קיבל תואר דוקטור על עבודה על "הידע על העולם החיצוני".
לאחר שהנאצים כבשו את אוסטריה (האנשלוס), הוא נאלץ לפרוש מתפקידו בגלל מוצאה של אשתו.
הוא המשיך לעבוד בקושי בתקופה זו. אחרי המלחמה חזר לספרנות וב-1950 הפך לפרופסור מן המניין.
ספרו "מקורות הנאו-פוזיטיביזם" נאסר לפרסום ב-1950. הוא המשיך לפרסם עד שמת בווינה ב-1975.

קראפט חשב שידע מגיע מניסיון ומההיגיון הפנימי. אמפיריציזם = רעיון שידע מגיע מניסיון.
הוא רצה שילוב של ניסיון והיגיון כדי להבין דברים.
הוא עבד על פילוסופיה של המדע. זה עוזר להבין איך עובדת המדע.
הוא גם עבד על אתיקה. אתיקה = מחקר על מה טוב ומה לא.
עוד הוא חקר רעיונות בגאוגרפיה ובהיסטוריה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!