ויקטור קראפט (בגרמנית: Victor Kraft) היה פילוסוף אוסטרי וחבר בחוג הווינאי.
נולד וגדל בוינה. למד פילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה באוניברסיטת וינה. השתתף בכנסים וצוותי שיח, וגם במפגשים פרטיים עם אנשי רוח חשובים.
בשנת 1912 החל לעבוד כספרן באוניברסיטת וינה והמשיך בו בזמן במחקר פילוסופי.
השתתף בדיוני החוג הווינאי מאז הקמתו ועד להתפרקותו. היה גם חלק מחוג גומפרץ ודן עם הוגים מחוץ למרכז, לדוגמה קרל פופר.
ב-1924 קיבל את דרגת פרופסור חבר, וב-1930 קיבל דוקטורט על עבודתו 'הידע על העולם החיצוני'.
המשיך ללמוד בברלין אצל גאורג זימל ווילהלם דילתיי.
לאחר האנשלוס (כאשר גרמניה סיפחה את אוסטריה) נאלץ לפרוש מתפקיד הספרן בגלל מוצאה היהודי של אשתו.
איבד גם את מעמד ההרצאה, אך המשיך לחקור כ"מהגר פנימי" בתנאים קשים.
ב-1945 מונה שוב לספרן. ב-1947 קיבל את התפקיד של "ספרן לאומי" וחזר לפרופסורה. ב-1950 מונה לפרופסור מן המניין והשתתף בניהול בית ספר לפילוסופיה עד פרישתו ב-1952.
ספרו 'מקורות הנאו-פוזיטיביזם' נאסר לפרסום ב-1950. המשיך לפרסם מאמרים עד מותו בווינה ב-1975.
קראפט בלט בקרב הפוזיטיביסטים הלוגיים בכך שתמך באמפיריציזם. אמפיריציזם הוא רעיון שידע נובע מהניסיון ומהתחושות. קראפט טען שהאמפיריציזם לא חייב להסתמך רק על רשמי החושים, והוא שיפר אותו למבנה דדוקטיבי, כלומר שימוש בהסקה מתוך עקרונות כלליים.
לפני ומלאחר מלחמת העולם הראשונה הקדיש רבות להרצאות ומאמרים שפיתחו פילוסופיה מדעית.
תרם גם לביסוס האתיקה כתחום מדעי. בנוסף עסק בתאוריה של הגאוגרפיה ובפילוסופיה של ההיסטוריה.
ויקטור קראפט היה פילוסוף אוסטרי. פילוסוף = אדם שחושב בשאלות גדולות.
הוא למד בוינה פילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה.
בשנת 1912 הוא התחיל לעבוד כספרן באוניברסיטה.
הוא הצטרף לקבוצה של הוגים שנקראה החוג הווינאי. זה היה מקום שבו דיברו על רעיונות חדשים.
ב-1924 הוא קיבל תפקיד של פרופסור חבר. ב-1930 קיבל תואר דוקטור על עבודה על "הידע על העולם החיצוני".
לאחר שהנאצים כבשו את אוסטריה (האנשלוס), הוא נאלץ לפרוש מתפקידו בגלל מוצאה של אשתו.
הוא המשיך לעבוד בקושי בתקופה זו. אחרי המלחמה חזר לספרנות וב-1950 הפך לפרופסור מן המניין.
ספרו "מקורות הנאו-פוזיטיביזם" נאסר לפרסום ב-1950. הוא המשיך לפרסם עד שמת בווינה ב-1975.
קראפט חשב שידע מגיע מניסיון ומההיגיון הפנימי. אמפיריציזם = רעיון שידע מגיע מניסיון.
הוא רצה שילוב של ניסיון והיגיון כדי להבין דברים.
הוא עבד על פילוסופיה של המדע. זה עוזר להבין איך עובדת המדע.
הוא גם עבד על אתיקה. אתיקה = מחקר על מה טוב ומה לא.
עוד הוא חקר רעיונות בגאוגרפיה ובהיסטוריה.
תגובות גולשים