ולדימיר דמיחוב

ולדמיר פטרוביץ דמיחוב (ברוסית: Владимир Петрович Демихов) היה מדען סובייטי ומחלוצי השתלות האיברים.

דמיחוב נולד במשפחה חקלאית במחוז וולגוגרד ולמד בבית ספר מקצועי. ב-1934 נרשם לפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת מוסקבה, ושם החל לעבוד במחקר רפואי. עבודתו העיקרית התרחשה בין שנות ה-30 וה-50, אך נקטעה כשהתנדב כרופא בחזית במלחמת העולם השנייה.

ניסוייו בחיות התרכזו בכלבים. הוא ביצע את השתלת הלב הראשונה (החלפת הלב בניתוח), השתלת מערכת לב-ריאה, כלומר פעולה שהחליפה זמנית את פעולת הלב והריאות, פיתוחי לב מלאכותי והשתלות כליה. הוא זכור במיוחד על ניסוי של השתלת ראש, שבו הושתל ראש של גור לכלב בוגר. הניסוי עורר ניסויים דומים בקופים על ידי רוברט ג'. וייט.

דמיחוב קיבל דוקטורט על מחקריו וקיבל עיטור משני, אך בשנים האחרונות חי בעוני ובלי הערכה ציבורית רחבה. בתחילת שנות ה-60 ביקר אותו הרופא הדרום־אפריקאי כריסטיאן בארנרד והביע הערכה לעבודתו. ב-1988 זכה בפרס המדינה על הישגיו בתחום ההשתלות.

הוא נפטר ב-1998 בביתו בפרבר של מוסקבה כתוצאה ממפרצת (התרחבות מסוכנת בכלי דם).

ולדמיר פטרוביץ דמיחוב היה מדען סובייטי שעבד על השתלות איברים.

הוא נולד בכפר ולמד בתחילה בבית ספר מקצועי. ב-1934 הלך לאוניברסיטת מוסקבה ללמוד ביולוגיה. במלחמת העולם השנייה שירת כרופא בחזית.

דמיחוב עשה ניסויים על כלבים. הוא ניסה להשתיל לב, מערכת של לב וריאות (החלקים שעוזרים לנשום ולדחוף דם), לב מלאכותי וכליות. הוא גם ביצע ניסוי שבו הושתל ראש של גור לכלב בוגר. ניסוי זה עודד מדענים אחרים לנסות דברים דומים.

ב-1988 קיבל פרס על עבודתו. ב-1998 הוא מת בביתו בפרבר מוסקבה ממפרצת. מפרצת היא בליטה בכלי דם שיכולה לגרום לבעיה בריאותית.