ולטה

וָלֵטָה (La Valletta) היא בירת מלטה והבירה הקטנה ביותר באיחוד האירופי בשטח ובאוכלוסייה. שטחה כ‑0.8 קמ"ר, והיא יושבת על חצי אי קטן בשם שברס. העיר מוקפת ים משלושת צדדיה: נמל מרסמשט בצפון ונמל גדול בדרום. במערב היא גובלת בפלוריאנה.

העיר בנויה בתבנית שתי וערב. יש בה שלושה צירי אורך מרכזיים: רחוב הרפובליקה (במרכז), רח' הסוחרים ורח' המאפיה. הרחובות הרוחב יורדים תלולים לעבר הים. יש בעיר כמה גנים קטנים, ביניהם גני ברקה העליונים והתחתונים שנוסדו במאה ה־17.

האקלים ים‑תיכוני: קיץ חם ולח, חורף גשום יותר עם כ־500 מ"מ גשם בשנה בממוצע.

העיר הוקמה ב־28 במרץ 1566 על ידי זא'ן דה לה ולט (Jean de la Valette), גראנד מאסטר של אבירי ההוספיטלרים (מסדר אבירים נוצרי). לפני כן, באי נערך ב־1565 המצור הטורקי הגדול שנכשל.

ולטה תוכננה על ידי פרנצ'סקו לפרלי ופיתחה את רוב מבניה בתקופת ההוספיטלרים מהמאה ה‑16 עד לכיבושו של האי על ידי נפוליאון ב־1798. הצרפתים בזזו את נכסי המסדר אך שלטונם נמשך שנתיים בלבד. הבריטים כבשו את האי ב־1800 וסיפחו אותו רשמית לאימפריה ב־1814. העיר סבלה מהפצצות במלחמת העולם השנייה. עם עצמאות מלטה ב־1964 נבחרה ולטה כבירה.

ב־2005 נרשמו בעיר כ‑6,315 תושבים. במהלך המאה ה־20 אוכלוסייתה ירדה בכמות ניכרת, בעיקר בגלל מעבר לפרוורים. רוב התושבים עובדים בתיירות, בשירותים ובממשל, והעיר נשארה מוקד הפעילות השלטונית והכלכלית במדינה.

רחובות ולטה צרים, וחלקם לפעילות להולכי רגל בלבד. יש קו אוטובוס לאורך החוף המקיף את העיר. מאז 2006 פועלת תוכנית "חנה וסע" שמותירה כלי רכב מחוץ לחומות בפלוריאנה ומחברת באמצעות תחבורה ציבורית. תחנת האוטובוסים הראשית נמצאת בפלוריאנה ליד שער העיר, ומעבורת וקווי שירות ימיים מקשרים את ולטה לאי גוזו ולסיציליה. שדה התעופה של מלטה נמצא דרום לעיר בעיר לואה ומחובר באוטובוסים ומוניות.

ולטה מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1980. בעיר מרוכזים מבנים היסטוריים ואדריכליים חשובים: קתדרלת יוחנן הקדוש, תיאטרון מנואל, כנסייה כרמלית, ארמון הגראנד מאסטר וארמונות האוברז', חומות העיר ומבצר סנט אלמו. בשנת 2015 נחנך בה בית הפרלמנט החדש.

הקתדרלה נבנתה בין 1573 ל־1578 בהוראת הגראנד מאסטר ויעודה היה בית התפילה של המסדר. החזית משמרת הופעה מבוצרת, אך פנים הקתדרלה עשיר בסגנון הבארוק (סגנון אמנותי מלא קישוטים). האומן מתיה פרטי עיטר את התקרה ויש בה יצירה מפורסמת של קאראווג'ו משנת 1608 המתארת את עריפת ראשו של יוחנן המטביל. היצירה היא המפורסמת ביותר בקתדרלה.

תיאטרון מנואל נבנה ב־1731 וב־1732 נפתח כ"התיאטרון הציבורי". זהו אחד התיאטראות הוותיקים באירופה שעדיין פעיל. האולם מעוצב בסגנון רוקוקו (סגנון קישוטי) ויש בו כ־650 מקומות ישיבה בשלוש קומות. לאחר תקופות של שימושים שונים ושיקום אחרי מלחמת העולם השנייה, חזר לפעול סופית בשנות ה־60.

הארמון שימש למגורי הגראנד מאסטר של המסדר. הוא נמצא בכיכר הארמון ברחוב הרפובליקה ונבנה במאה ה־16. היום הוא משמש חלקית כבניין ממשלתי וכמקום רשמי לנשיא המדינה.

ולטה מוקפת חומה וחלקה על שפת הים. מבצר סנט אלמו, בקצה הצפון‑מזרחי, שלט על הכניסה לנמלים. המבצר נבנה עוד לפני ההוספיטלרים והורחב ב־1533. במהלך המצור ב־1565 ספג המבצר הפצצות כבדות, והוא נפל בסופו של דבר ב־23 ביוני 1565. המבצר שוקם לאחר המצור ומשמש כיום בין היתר כמוזיאון מלחמה ובית ספר לשוטרים.

שער כניסה לעיר שנבנה במאה ה־19 בידי הבריטים.

יהודים גורשו ממלטה אחרי 1492, אך במהלך תקופת ההוספיטלרים הגיעו לאי גם יהודים שנלקחו בשבי מסחר ימי. כמה מהם הוחזקו כעבדים בתנאי כליאה קשים. קיימות עדויות גם לסיפורים על יהודים שתמכו בהגנה על המבצרים או סייעו בדרכים שונות.

לאחר כיבוש נפוליאון שוחררו היהודים. עם שלטון בריטי הגיעו יהודים ממקומות שונים, וב־1846 מונה יוסף תייר לרבה הראשון בעידן המודרני. הוקם בית כנסת ברחובות ולטה, אך הוא הועבר ולבסוף נהרס ב־1979 בזמן שיקום האזור. כיום הקהילה היהודית בוולטה ובמלטה מונה כמה עשרות אנשים.

לוולטה יש עיר תאומה אחת.

וָלֵטָה היא בירת מלטה. היא מאוד קטנה. שטחה כ־0.8 קמ"ר.
היא יושבת על חצי אי ומוקפת ים משלוש פינות.
יש בה רחובות צפופים וכמה גנים קטנים.

העיר נוסדה ב־1566 על ידי איש שנקרא לה ולט. לפני כן הייתה מלחמה גדולה ב־1565, שנקראת המצור. אחרי כמה שנים הגיעו צרפתים ואז בריטים. העיר נפגעה במלחמת העולם השנייה. ב־1964 מלטה קיבלה עצמאות וולטה נבחרה לבירה.

ב־2005 גרו בוולטה כ־6,300 איש. רבים עובדים בתיירות ובממשל.

הרחובות צרים. יש תחנת אוטובוס גדולה מחוץ לחומות. יש מעבורת שמקשרת לאיים אחרים ושדה תעופה דרומית לעיר.

ולטה מלאה מבנים ישנים ויפים. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית ב־1980.
האתרים המוכרים כוללים את הקתדרלה, התיאטרון הגדול, הארמון וחומות העיר.

זו כנסייה גדולה שנבנתה במאה ה־16. הפנים שלה עשיר בקישוטים. יש בה ציור מפורסם של האמן קאראווג'ו מ־1608.

התיאטרון נבנה במאה ה־18. יש בו כ־650 מקומות ויש בו עיצוב זהב וציורים. הוא אחד מהתיאטראות הוותיקים באירופה שעדיין עובדים.

זה היה ביתו של המנהיג של האבירים. היום יש בו משרדים רשמיים של המדינה.

העיר מוקפת חומה. על ראש חצי האי עומד מבצר סנט אלמו. המבצר נלחם בתקופת המצור ב־1565. היום המבצר הוא גם מוזיאון.

שער כניסה שנבנה בידי הבריטים במאה ה־19.

לפני 1492 גורשו יהודים מהמלטה. בתקופת האבירים היו גם יהודים שהוחזקו בשבי. אחרי הכיבוש הצרפתי והבריטי חיו בוולטה יהודים שוב. ב־1846 מונה רב חדש ובית כנסת פעל בעיר. בית הכנסת נהרס ב־1979. היום יש כמה עשרות יהודים במלטה.