ולטר בנימין

ברלין, גרמניה

ולטר בנימין (15 ביולי 1892, 26 בספטמבר 1940) היה פילוסוף, מבקר ספרות, מתרגם ועיתונאי יהודי-גרמני. הוא נודע בעיקר בזכות מאמריו הפילוסופיים וכתיבתו הביקורתית.

נולד למשפחה יהודית עשירה ברובע המערבי של ברלין. אביו עבד כסוחר אמנות ומנהל מכירות פומביות. בילדותו היה חולה במקצת, ולמד גם בפנימייה ובאוניברסיטאות פרייבורג, הומבולדט וברן. שם פגש את גרשום שלום, שהשפיע עליו מבחינה רוחנית.

בשנים הראשונות כתב לעיתון סטודנטים והחל לחשוב מחדש על זהותו היהודית והציונית. בשנת 1918 נולד בנו סטפן. בשנת 1930 התגרש מאשתו דורה והיה בקשרים רומנטיים אחרים.

ב־1925 הגיש עבודה לאוניברסיטת פרנקפורט כדי לקבל הסמכה להוראה, אך נדחתה. בין 1930 ל־1931 שידר שיחות רדיו בשם "שעה לנוער".

ב־1933, אחרי עליית הנאצים, עבר לפריז. ב־1940 השיג אשרת הגירה לארצות הברית וניסה לחצות את הגבול לספרד יחד עם פליטים. הקבוצה נתפסה ליד פורטבואו. בלילה ההוא בנימין לקח מנת יתר של מורפיום, תרופה לכאבים, ונפטר. הוא נקבר בבית הקברות שבפורטבואו. בשנות ה־90 הוקמה שם אנדרטה בשם "מעברים" (Passages) בעיצוב דני קרוון. אוסף מכתביו שמור בספרייה הלאומית של ישראל.

כמבקר הוא שילב רעיונות ממיסטיקה יהודית וממטריאליזם היסטורי (התיאוריה שרואה את ההתפתחות החברתית כתלויה בתנאים החומריים). זה יצר זווית חדשה בפילוסופיה המרקסיסטית. כתב על ספרות גרמנית, על גתה וקפקא, ותירגם פרוסט ובודלר.

פרויקט החיים שלו, "פסאז'ים" (Passagenwerk), היה מחקר על חיי פריז במאה ה־19 והפסאז'ים, המעברים המקורים בעיר. הפרויקט נותר לא גמור, אך נערך ופורסם לאחר מותו.

מרכזי בעבודתו הם שני טקסטים שנקראו ומוקראים רבות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" ו"תזות על מושג ההיסטוריה". בתזותיו ניסה לשלב דיאלקטיקה מטריאליסטית (שיטה שבה מתפתחות רעיונות דרך ניגודים) עם תפיסה מיתית-יהודית של הזמן. בפרגמנט המפורסם הוא מתאר את "מלאך ההיסטוריה", שבמראהו הוא רואה את העבר כמכלול של שברים וקטסטרופות, בעוד שכוח מכתיב ההתקדמות מזיז אותו קדימה. רעיון זה משמש כדי לחשוב על אובדן ותיקון בהיסטוריה.

ברלין, גרמניה

ולטר בנימין (1892, 1940) היה פילוסוף וסופר יהודי מגרמניה. הוא כתב על ספרים ועל תרבות.

נולד למשפחה עשירה בברלין. כשהיה צעיר למד באוניברסיטאות והכיר את גרשום שלום. בשנת 1918 נולד בנו סטפן. בשנות ה־30 ברח לפריז בגלל עליית הנאצים.

ב־1940 נסע לנסות להגיע לארצות הברית. בקבוצת פליטים הוא נתפס על הגבול ליד פורטבואו. בלילה ההוא לקח מנת יתר של מורפיום, תרופה לכאבים, ונפטר. הוא נקבר שם. מאוחר יותר הוקמה אנדרטה שלו בשם "מעברים".

בנימין אהב לחבר רעיונות יהודיים עם מחשבות על החברה וההיסטוריה. הוא כתב גם תרגומים, כולל פרוסט, וקטעים על ספרות. פרויקט גדול שבו עבד נקרא "פסאז'ים". פסאז'ים הם מעברים מקורים וחנויות ישנות בפריז. הפרויקט הראה איך חיי העיר והחנויות משפיעים על אנשים.

כתביו כוללים גם את הרעיונות שלו על ההיסטוריה. הוא דיבר על "מלאך ההיסטוריה" שרואה את העבר כאוסף של שברים. זו דימוי שמסביר למה קשה לתקן טעויות מהעבר.