ולטר פון בראוכיטש

ולטר היינריך אלפרד הרמן פון בראוכיטש (4.10.1881, 18.10.1948) היה המפקד העליון של ה-OKH, צבא היבשה הגרמני, בשנותיו הראשונות של מלחמת העולם השנייה.

שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין במטה הכללי. לאחר המלחמה נשאר ברייכסווהר, צבא גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתקדם בדרגות. ב-1931 מונה למפקד הדיוויזיה ה-1. עם עליית היטלר קיבל תפקידי פיקוד גבוהים, וב-1937 מונה למפקד הארמייה הרביעית.

אחרי פרשת בלומברג־פריטש, כאשר פריטש הודח, הוצע פון בראוכיטש כמחליף. היו לו בעיות אישיות: הוא עמד להתגרש, והאצולה הצבאית התנגדה לכך. היטלר התערב וסידר העברה כספית לאשתו, מה שסייע לו לזכות באמון שלהם.

במהלך כהונתו כמפקד ה-OKH ניכר חוסר אמונתו בעימותים עם היטלר. ואולם, בנושאים כמו סיפוח אוסטריה וניסיון המפקדים לנקוט פעולה בזמן משבר הסודטים, פון בראוכיטש נמנע מלהוביל או לעצור מעשים כאלה. כשצ'מברלין נעתר לדרישות היטלר, הניסיון למעבר כוח כובש לא יצא לפועל.

לאחר כיבוש פולין התכונן היטלר להילחם במערב. פון בראוכיטש התעמת פעם אחת עם היטלר בנוגע למועד יציאת הכוחות ב-5 בנובמבר 1939, וטען שמזג האוויר ומורל החיילים אינם מתאימים. היטלר דחה את טענותיו, ולאחר כך פון בראוכיטש הפסיק להתנגד.

בתכנון מערכה מול צרפת עלה ויכוח על הטקטיקה. פון בראוכיטש תמך במתקפה חזיתית דרך הולנד ובלגיה. היטלר העדיף את תוכנית פון מאנשטיין לפרוץ דרך הארדנים. פון בראוכיטש נכח בטקס כניעת צרפת, ושנים רבות לאחר מכן הוענקו דרגות מרשאל לחלק מהגנרלים כדי למנוע אופוזיציה פנימית.

במבצע ברברוסה הורה היטלר לקבוצת ארמיות המרכז להפסיק את התקדמותה למוסקבה ולפנות דרומה לכיבוש אוקראינה. פון בראוכיטש ומפקדיו התנגדו. היינץ גודריאן ניסה לשוחח עם היטלר, אך פון בראוכיטש ביקש ממנו לא להזכיר את מוסקבה. ההחלטה של היטלר הביאה לעיכוב במתקפה נגד מוסקבה, והצבא נעצר בחורף.

באמצע נובמבר פון בראוכיטש לקה בהתקף לב ובריאותו הידרדרה. ב-6 בדצמבר 1941 פתחה ברית המועצות במתקפת נגד חזקה. פון בראוכיטש ובעלי משרה נוספים ביקשו לסגת, אך היטלר סירב. ב-7 וב-17 בדצמבר 1941 ביקש פון בראוכיטש להתפטר. היטלר קיבל את בקשתו יומיים לאחר הבקשה השנייה, וכינה אותו בפני גבלס "ברייה שחצנית, פחדנית, אפס גמור". היטלר לקח על עצמו את הפיקוד עד מותו.

לאחר המלחמה נתפס פון בראוכיטש ונחקר במשפטי נירנברג כחשוד בפשעי מלחמה. ההאשמה העיקרית נגעה שלא פעל נגד פקודת הקומיסר, שהורתה להוציא להורג קומיסרים בולשביקים ללא משפט. פון בראוכיטש מת לפני סיום משפטו.

ולטר פון בראוכיטש (1881, 1948) היה המפקד של ה-OKH. ה-OKH זה צבא היבשה הגרמני.

הוא שירת במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה נשאר בצבא גרמניה שנקרא רייכסווהר. רייכסווהר זה צבא קטן של גרמניה אחרי המלחמה.

בשנות ה־30 קיבל תפקידים גדולים. אחרי פרשת בלומברג־פריטש הציעו אותו למנהיג צבא העליון. היו לו בעיות אישיות והוא עמד להתגרש. היטלר עזר לו לסדר כסף לאשתו.

פון בראוכיטש לא מצא את האומץ להתווכח חזק עם היטלר. כשניסו המפקדים לעצור מהלכים מסוימים, הוא לא הזיז יד. הוא התווכח פעם אחת על מועד התקיפה בנובמבר 1939. היטלר דחה אותו ומאז הוא לא התנגד יותר.

בתקופת כיבוש צרפת היטלר בחר בתוכנית שונה מזו שפון בראוכיטש רצה. לאחר מכן, במבצע ברברוסה נגד ברית המועצות, פון בראוכיטש התנגד להוראה של היטלר לשנות כיוון למען אוקראינה. היטלר קיבל החלטה אחרת והצבא נעצר ליד מוסקבה בחורף.

באמצע נובמבר הוא חלה קשות. ב-6 בדצמבר 1941 הרוסים תקפו חזק. פון בראוכיטש ביקש להתפטר ב-7 וב-17 בדצמבר. היטלר הסכים יומיים אחרי הבקשה השנייה.

לאחר המלחמה נעצר והוא הועמד למשפט בנירנברג. האשמה עיקרית הייתה שלא עצר פקודה שהורתה להרוג קומיסרים ללא משפט. פון בראוכיטש מת לפני שהמשפט הושלם.