ועדת שמגר הייתה ועדת חקירה ממלכתית (ועדה שמחקרת אירועים חשובים במדינה) שקמה בנובמבר 1995, זמן קצר אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין. יושב ראש הוועדה היה השופט בדימוס מאיר שמגר. חברי הוועדה היו צבי זמיר ופרופ' אריאל רוזן-צבי, והמזכיר היה דוד אורון.
הוועדה קראה לעדות ראשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ), שירות ביטחון פנימי, נציגי המשטרה, מלוויו של ראש הממשלה, רופאים ופתולוג (רופא שבודק סיבות מוות). היא קיבלה גם חומר נוסף, ביניהם סרט וידאו שבו נרשם הרצח.
הוועדה קבעה שרצח רבין בעצרת השלום קרה בגלל כשל אבטחה. היו חוסר תיאום בין הגופים שאחראים על אבטחתו, אי-קיום חלק מהנהלים והתרופפות הטבעת האבטחתית שסביב ראש הממשלה.
לפי הדו"ח, יגאל עמיר נסע למקום ועמד ליד מכונית סמוכה. כשהפמליה של רבין ירדה מהבמה, עמיר ניצל את ההזדמנות בגלל התרופפות האבטחה וירה שלושה כדורים. שניים פגעו ברבין, ואחד פגע במאבטח יורם רובין. מיד לאחר היריות זינקו מאבטחים ושוטרי יס"מ (יחידת משטרה מיוחדת) לעבר העבריין.
אחרי היריות, ראש החוליה יורם רובין הכניס את רבין לרכב והורה לנהג לנסוע. בתחילת הדרך לא היה ברור אם רבין נפגע. הנהג הגיע בתוך זמן קצר לבית החולים איכילוב. צוותים הרימו את רבין על אלונקה (מיטת נשיאה) והעבירו אותו לחדר טראומה. ברישומי בית החולים מופיע כי הגיע בשעה 21:52.
הרופאים קיבלו את רבין בלי דופק וללא לחץ דם. הם ביצעו החייאה מיידית (פעולות שמנסות להחזיר את פעולתו של הלב). הפרופסור גבי ברבש תיאר את מיקום הפציעות והשיב שיש פגיעה קרובה לעמוד השדרה. הפרופסור יהודה היס קבע כי סיבת המוות כללה פגיעה בריאות, בטחול, דימום ותסחיפי אוויר (חלקיקי אוויר שחוסמים כלי דם).
הוועדה קבעה כי כמה ממקבלי התפקידים המרכזיים לא פעלו כראוי. היא ציינה במיוחד את ראש השב"כ דאז, כרמי גילון, ואת ראש אגף האבטחה דרור יצחקי, כשלא מילאו כראוי את תפקידם. הוועדה המליצה לפטר את בני להב, ראש היחידה לאבטחת אישים, והוא פוטר. הוזכרו גם אנשי שב"כ אחרים שהתרשלו.
גם מפקד מרחב ירקון במשטרה, יעקב שובל, הואשם בכך שלא שמר על שטח סטרילי בעצרת ולא פיקח כראוי על עבודת השב"כ.
חלק מאנשים שהתמכו בתיאוריות קשר סירבו לקבל את ממצאי הוועדה. נתן גפן הגיש עתירה לבג"ץ ב-2005 וביקש חקירה מחודשת של הפינוי והמצב הרפואי. בג"ץ דחה את העתירה, וציין כי בדו"ח שמגר יש תיאור עובדתי מפורט של האירוע, וכי טענות העותרים אינן נתמכות בחומר עובדתי.
אחרי מותו של ראש הממשלה יצחק רבין הקימו ועדה מיוחדת. הוועדה נקראה ועדת שמגר. היא חקרה מה קרה ומה לא עבד באבטחה.
הוועדה מצאה שהאבטחה לא עמדה במקומה. לא היה תיאום טוב בין הגורמים.
אדם בשם יגאל עמיר ירה ברבין במהלך עצרת שלום. הוא ניצל חור בטבעת האבטחה. שני כדורים פגעו ברבין.
המאבטחים הכניסו את רבין למכונית ונסעו לבית חולים. בבית החולים ניסו להציל אותו.
הרופאים עבדו מיד. הם ביצעו החייאה (ניסיונות להחזיר את פעולת הלב). בסוף קבעו שהפציעות גרמו למותו.
הוועדה אמרה שמנהלים בשב"כ (שירות ביטחון) והמשטרה טעו ולא פיקחו כראוי. אחד המפקדים פוטר.
אנשים שטענו לקונספירציה לא קיבלו את הדו"ח. בית המשפט דחה בקשת חקירה נוספת.
תגובות גולשים