ופל (מאפה)

וָפֶל או אֲפִיפִית הוא מאפה העשוי מבלילה הדומה לבלילת חביתית (בלילה כמו של פנקייק). הבלילה כוללת קמח, ביצים, סוכר, אבקת אפייה ושמן או חמאה.

לעומת חביתית, הוופל נאפה במכשיר הטבעה שנקרא דפוס אפיפיות (Waffle iron). זהו מכשיר דמוי טוסטר שמורכב משתי צלחות מחוברות, והדגם של שתי-וערב נוצר בגלל מבנה המכשיר.

בישראל המאכל פחות פופולרי מאשר במדינות אחרות. בכל זאת הוא מוצע כקינוח בבתי קפה ובגלידריות. מקובל להגיש וופלים עם רטבים ותוספות, למשל שוקולד, חמאת בוטנים, טחינה, סוכריות, שוקולדים ופירות.

יש מי שמתבלבלים בין הוופל לבין חטיף המוכר כאן בשם "ופל" או "ופלה". מכשירי ופלים ביתיים אינם נפוצים, אך רבים ממכשירי קליית הכריכים נמכרים עם משטחים נוספים בתבנית שתי-וערב, המיועדים להכנת אפיפיות.

הוופל המודרני ככל הנראה התפתח מאז ימי הביניים. יש אגדה שאומרת שאביר עוטה שריון נדבק בבלילה, וכך הוטבע בה דגם שתי-וערב. המכשירים הראשונים הורכבו משתי צלחות מתכת המחוברות בציר, ולעיתים עם ידית עץ. חלק מהמכשירים הוטבעו בחותמות או ציורים. אופו אותם מעל האש, וסובבו את המכשיר כדי לחמם את שני הצדדים. בערים וופלים נמכרו מעגלות, ולעיתים היו גדולים בכמה מימדים כגודל פיצה מודרנית.

וופל (נקרא גם אפיפית) הוא מאפה שעשוי מבלילה. בלילה היא תערובת של קמח, ביצים וסוכר.

מכינים את הוופל במכשיר שנקרא דפוס אפיפיות. זהו מכשיר הטבעה עם שתי צלחות שמתחברות, כמו טוסטר. הוופל מקבל חריצים של שתי-וערב מהצלחות.

בישראל הוופל פחות נפוץ, אבל יש אותו בבתי קפה ובגלידריות. אוכלים אותו עם שוקולד, רטבים, פירות או סוכריות. יש אנשים שמבלבלים אותו עם חטיף בשם "ופל".

משערים שהוופל הגיע מימי הביניים. אגדה אומרת שאביר עם שריון הדפיס את הדגם בבלילה. המכשירים הראשונים היו שתי צלחות מתכת עם ידית עץ. אופו אותם מעל האש וסיבבו אותם. מכרו וופלים מעגלות, והיו גדולים כמו פיצה.