ורדזיה

וַרְדְּזִיָּה היא קומפלקס מנזרי של מערות חצובות בסלע בדרום גאורגיה. לפי מיתוס שמסביר את מקור השם, המלכה תמר הורתה לחצוב 365 חדרים, אחד לכל יום בשנה, כדי שיהיה לה מסתור. גרסאות אחרות של האגדה מדברות על משחק ציד שבו תמר נעלמה במערות.

האתר נבנה בעיקר במחצית השנייה של המאה ה־12. בתקופת גיאורגי השלישי החלו חציבות הבתים הראשונים, ואחר כך, בתקופת שלטונה של המלכה תמר, נבנה במרכז המתחם מנזר גדול עם כנסייה חשובה בשם כנסיית הדורמציון. "מנזר" הוא מקום מגורים ותפילה לנזירים.
וורדזיה שימשה מרכז תרבותי, ספרותי ואמנותי בימי הביניים. אחרי תקופות של בנייה והרחבה נגרם נזק רב ברעידת אדמה בשנת 1283. לאחר מכן חוברה בנייה חלקית, אך במאות ה‑15, 16 נפגעה שוב בתקופות של כיבושים וביזה. במאה ה‑16, עם כיבוש האזור על ידי העות'מאנים, עזבו הנזירים והאתר ננטש ברובו.
במאה ה‑19 עבר האזור לשליטה רוסית, ובין 1857 ל‑1928 שימש המנזר לגברים. בתקופה הסובייטית החלו חפירות מדעיות, והאתר הוכרז שמורת מוזיאון ב‑1938. כיום חלק מהמנזרים מנוהל על ידי קבוצת נזירים קטנה.

ורדזיה יושבת על מצוק שמשתרע כ־500 מטרים. המתחם חצוב בדרגות רבות ובו כ־500 מערות בחזיתו. המבנה מחולק לחלק מזרחי ומערבי סביב כנסיית הדורמציון. בחלק המזרחי נבנו כ־79 בתי מערה ב‑8 קומות, ובהם כ־242 חדרים: קפלות (חדרי תפילה), "חדר תמר", חדר ישיבות, מטבח, בית מרקחת ומרתפי יין. בחלק המערבי יש כ־40 בתי מערה ו‑165 חדרים, כולל בית אוכל ומפעלים כמו תנורי אפייה ובית מלאכה לחישול.
במתחם נמצאות כ‑15 כנסיות, רבות מצוירות בציורי קיר. המערכות כוללות מנהרות גישה, תעלות מים ואמת מים באורך כ‑3.5 ק"מ. על פי חישוב שנמצא באתר, המים יכלו לספק כ‑166,000 ליטר ביום, כמות שהייתה מספיקה לכ‑50,000 איש. הנישות בחדרים שימשו לאחסון ספרים, כלי מטבח וכלים אחרים.

כנסיית הדורמיציון (Dormition, פירושו "הנחת הבתולה", כלומר סיום חייה לפי המסורת הנוצרית) הייתה הלב הרוחני של ורדזיה. הכנסייה חצובה בסלע ועוטרה בציורי קיר עשירים מהמאה ה‑12. על קירותיה צוירו סצנות מחיי ישו וסדרת ציורי קדושים. בציור מפורסם נראים גיאורגי השלישי ותמר מחזיקים בדגם הכנסייה. ציורי הקיר חושפים קשרים לאמנות הביזנטית ולמסורת המקומית, ונשמרים וצורפו לשימור מודרני מאז תחילת המאה ה‑21.

ורדזיה וחרתוויסי הוגשו לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו כבר ב‑1999 והוגשו שוב ב‑2007 כאתר מעורב לתרבות וטבע. האתר חלק משמורת מוזיאון היסטורית‑אדריכלית והוא כולל אתרי אדריכלות, ארכיאולוגיה ואמנות מונומנטלית. שימור ציורי הקיר בכנסיית הדורמציון נעשה בשיתוף מוסדות מחקר ואמנות.

היום ורדזיה היא אטרקציה תיירותית מרכזית בדרום גאורגיה. המבקרים מגיעים במיניבוסים מהעיר אחלציחה. כ־300 מערות נגישות לעין, וחלקן עדיין חושפות שרידים של צינורות מים ישנים. האתר פתוח למבקרים בתשלום סמלי ומנוהל בחלקו על ידי נזירים.

המקום מציע נופים מרשימים של העמק, שבילים ומדרגות שמובילים למערות ולכנסיות החצובות בסלע.

ורדזיה היא עיר מערות בגאורגיה. לפי אגדה, המלכה תמר הורתה לחצוב 365 חדרים. זה אומר חדר ליום בשנה.

המתחם נבנה בעיקר במאה ה‑12. המנזר הגדול נבנה בזמן המלכה תמר. מנזר הוא מקום שבו נזירים חיים ומתפללים. אחר כך היו רעידות אדמה וכיבושים. כשהעות'מאנים הגיעו, הנזירים עזבו ואתר ננטש. היום זה מוזיאון ויעד תיירות.

ורדזיה חצובה על מצוק של כ‑500 מטרים. יש בה בערך 500 מערות. בחלקים יש עד שמונה קומות של מערות.
באתר יש כנסיות וחדרים מיוחדים כמו חדר־ישיבות ומרתפי יין. ישנה מנהרת מים שאורכה כ‑3.5 ק"מ. המים יכלו להרים הרבה אנשים.

זו הכנסייה החשובה במקום. "דורמיציון" פירושו "הנחת הבתולה", סיפור נוצרי על סיום חייה של מריה. בקירות הכנסייה יש ציורי קיר ישנים שמציגים סיפורי דת.

ורדזיה הוגשה לאונסק"ו והוכרה כאתר חשוב בעולם. שומרים על הציורים והמערות.

היום אפשר לבקר בורדזיה. מגיעים לשם ממיניבוסים מהעיר הקרובה. חלק מהמקומות פתוחים למבקרים ויש נזירים שמנהלים את האתר.

יש נופים יפים של העמק, שבילים ומדרגות שמובילים למערות ולכנסיות.