ז'לקו קומשיץ'

ז'לקו קומשיץ' (נולד ב-20 בינואר 1964) הוא אחד משלושת חברי נשיאות בוסניה והרצגובינה מאז 2006. הנשיאות כאן היא גוף מנהל שמורכב משלושה נציגים נבחרים וכל אחד מייצג קבוצה אזרחית.

קומשיץ', יליד סרייבו, למד באוניברסיטת סרייבו ובהמשך בבית הספר של אדמונד וולש לשירות ציבורי דיפלומטי באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. במקצועו הוא עורך דין (איש משפטים).
במהלך מלחמת בוסניה שירת בצבא הפדרציה של בוסניה והרצגובינה. הוא קיבל את עיטור הזהב "לילי", העיטור הגבוה ביותר שניתן על ידי הממשלה באותה תקופה.

אחרי המלחמה הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SDP BiH). שימש בחברות במועצות עירוניות של סרייבו, ונבחר לעמוד בראש מועצת נובו סרייבו ב-2000. הוא גם היה סגן ראש העיר.
ב-1998, עם עליית התנועה לשינוי דמוקרטי, מונה לשגריר ברפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. הוא התפטר מתפקיד זה ב-2002.

בבחירות לנשיאות ב-1 באוקטובר 2006 נבחר לכהונה של ארבע שנים וקיבל כ-41% מהקולות. ניצחונו הושפע מהתפרקות האיחוד הדמוקרטי הקרואטי (HDZ), שהביאה לחלוקה בתמיכה בקרב הבוחרים הקרואטים.
בבחירות 2010 נבחר שוב כנציג הקרואטי עם 60.6% מהקולות. בנוסף כיהן כיושב ראש הנשיאות ב-2007, 2008, 2009, 2010 ו-2011, 2012.

קומשיץ' שונה ממרבית הקרואטים בבוסניה. הוא מצהיר כי שפתו היא בוסנית, הוא אגנוסטי (אדם שאינו בטוח באמונה דתית), והוא אינו מחזיק באזרחות קרואטית.

ז'לקו קומשיץ' נולד ב-20 בינואר 1964. מאז 2006 הוא אחד משלושה שבראש המדינה.

קומשיץ' גדל וסיים לימודים באוניברסיטת סרייבו. הוא למד גם בבית ספר בוושינגטון. הוא עובד כעורך דין. עורך דין זה אדם שעוזר בענייני חוק ומשפט.
בזמן מלחמת בוסניה הוא שירת בצבא. הוא קיבל את עיטור הזהב "לילי". זהו פרס חשוב מהמדינה.

אחרי המלחמה הצטרף למפלגה בשם SDP. הוא עבד במועצת העיר ונבחר לראש מועצת נובו סרייבו ב-2000. בתחילת שנות ה-2000 הוא גם היה שגריר.

בבחירות של 2006 נבחר עם 41% מהקולות. התאחדות מפלגה אחרת התפרקה, וזה עזר לו לנצח. ב-2010 נבחר שוב עם 60.6% מהקולות.

קומשיץ' מדבר בוסנית. הוא אומר שאינו דתי, כלומר אגנוסטי. הוא לא מחזיק באזרחות קרואטית.