זאב גלר

זאב גלר נולד בסטניסלבוב ב-1922. בגיל 14 עלה לארץ עם משפחתו.
כאשר היה בן 15 נרצח אחיו הבכור. על שמו נקרא היישוב משמר השלושה.
ב-1939 החל לעבוד במועצת כפר סבא, תחילה כעובד זוטר. בגיל 18 התגייס לצבא הבריטי ושירת חמש שנים. הוא שירת בבריגדה היהודית, יחידה של חיילים יהודים בצבא הבריטי, ופעל בבירור עם פליטי השואה ובארגון הבריחה והקליטה של ניצולים.
לאחר שירותו חזר לעבוד במועצה המקומית של כפר סבא.
במלחמת העצמאות שירת בחטיבת עודד, ולאחריה מונה למזכיר המועצה, תפקיד ניהולי בכיר במועצה המקומית, בו כיהן 17 שנה.
ב-1961 ביקר בירוחם כדי להדריך פקידי מועצה, ובמקביל ניהל את מחלקת החינוך בהתנדבות, ללא תשלום נוסף.
ב-1965 נבחר להיות מועמד מפא"י לראשות העיר כשמרדכי סורקיס פרש. המערך בראשותו קיבל 6 מ-13 המנדטים, וגלר כיהן כראש העיר ה-2 של כפר סבא.
הוא כיהן כראש העיר 17 שנה, עד למותו מדום לב במהלך ישיבת מועצה במאי 1982, בגיל 60.
בנוסף שימש כיו"ר אגודת "לב אל לב" לקידום מכון הלב בבית חולים מאיר וכיו"ר קרן שושנה ספיר.

גלר דאג לתכנון ארוך טווח. לפני מותו היו בתיקי העיריות תוכניות אב עד שנת 2000. הוא דמיין את התרחבות העיר מזרחה ועבד על ביזור ופיתוח אזורים חדשים, יחד עם קידום אינטגרציה חברתית.
בתחום החינוך הוקמו פנימיות תיכוניות, חטיבות ביניים ובתי ספר בכל האזורים. הוקם גם היכל התרבות ויד לבנים, שתוכנן על ידי קודמו ונחנך בתחילת שנות ה‑70.
הוא הקים מרכזים קהילתיים בשכונות יוספטל וקפלן, תכנן את שדרות בן־יהודה וקידם הקמת אזור תעשייה ותשתיות חינוך רחבות.
גלר היה ידוע כאדם אנושי ונגיש. דלתו הייתה פתוחה לתושבים. הוא נפגש עם תושבים חדשים, ביקר חולים בבית החולים מאיר, התנדב במשמר האזרחי וביקר במתנ"סים, ספריות, גני ילדים ובתי ספר.
במהלך מלחמת ששת הימים שלח עובדים לסייע לפליטי קלקיליה שהיו בוואדי ליד טולכרם. הוא ניסה למנוע את חזרתם המיידית לקלקיליה מטעמי ביטחון, ובכל זאת פעל ליצירת קשרים עם הנהלת קלקיליה עד 1976.

בכפר סבא נקראו על שמו מתנ"ס, גן ציבורי, רחוב (שמו הוסב לרחוב גלר), וקריית חינוך הכוללת מספר חטיבות ביניים, בית ספר יסודי וגני ילדים.
רעייתו, טובה גלר, הקימה קרן לעידוד ההתנדבות ומעניקה מדי שנה את "פרס גלר" למתנדבים בעיר.

זאב גלר נולד ב-1922 בסטניסלבוב והגיע לארץ בגיל 14.
כשהיה בן 15 אחיו נרצח. המשפחה זעזעה מאוד.
ב-1939 התחיל לעבוד במועצה של כפר סבא.
בגיל 18 התגייס לצבא הבריטי. הוא שירת בבריגדה היהודית, יחידה של חיילים יהודים.
אחרי המלחמה עזר לפליטי השואה להגיע לארץ.
במלחמת העצמאות השתתף בחטיבה צבאית. אחר כך היה מזכיר המועצה במשך 17 שנה.
ב-1965 נבחר לראש עיריית כפר סבא. הוא כיהן עד 1982.
הוא מת בדום לב במהלך ישיבת מועצה, כשהיה בן 60.

גלר תכנן את העיר לטווח ארוך. הוא רצה לפתח את העיר מזרחה.
הוא בנה בתי ספר, חטיבות ביניים ופנימיות לתלמידים.
נבנה גם היכל התרבות ויד לבנים, ומרכזים קהילתיים בשכונות.
הוא היה זמין לתושבים וביקר חולים בבית חולים מאיר.
במלחמת ששת הימים שלח עובדיו לעזור לפליטים מהעיר קלקיליה.

בכפר סבא יש מתנ"ס, גן ציבורי, רחוב וקריית חינוך על שמו.
אשתו טובה הקימה קרן שמעניקה את "פרס גלר" למתנדבים כל שנה.