זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (1861, יליזבתגרד, 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו היה הרופא זינובי יונוביץ' טיומקין, ודודו המלחין דימיטרי טיומקין.

טיומקין נולד ביליזבתגרד שבאוקראינה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" בסנקט פטרבורג. ב-1890 הגיע לארץ ישראל כדי לנהל את הלשכה של "חברת התמיכה" ביפו ולעזור ברכישת קרקעות. "חובבי ציון" הייתה קבוצת תמיכה ציונית שקידמה עלייה וחקלאות יהודית.

לאחר מכן חזר לרוסיה וכיהן כרב בביליזבתגרד. הוא תמך בהרצל מוקדם והשתתף בקונגרסים הציוניים מטעם יהדות אוקראינה, החל מהקונגרס הראשון. בקונגרס התשיעי נמנה בין 24 הצירים שהשתתפו בכל תשעת הקונגרסים הראשונים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה סייע לפליטים בדרום רוסיה. עם מהפכת הבולשביקים נמלט לברלין, וב-1920 התיישב בפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית (תנועה ציונית עם גישה שונה לפעולה). ב-1921 ייצג את אוקראינה בוועד המשלחות היהודיות.

ב-1932 נקרא על שמו מושב "רמת טיומקין" בשרון, שהוקם על ידי אנשי בית"ר. המושב נבלע בנתניה ב-1948 וכיום הוא חלק משכונת רמת אפרים.

זאב (ולדימיר) טיומקין נולד ב-1861 ביליזבתגרד. הוא מת ב-25 בדצמבר 1927 בפריז. הוא היה מנהיג ציוני. ציוני: אדם שרוצה שיהודים יחיו בארץ ישראל.

טיומקין עזר להקים את "חובבי ציון". "חובבי ציון": קבוצה שרצתה לקדם עלייה וחקלאות יהודית. ב-1890 הוא הגיע ליפו. שם ניהל לשכה ועזר לקנות קרקעות.

חזר לרוסיה והיה רב בעיר הולדתו. בזמן מלחמת העולם הראשונה סייע לפליטים. אחרי מהפכת הבולשביקים ברח לברלין. ב-1920 עבר לפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית. ב-1932 קמו על שמו מושב בשם רמת טיומקין, וכיום חלקו נמצא בשכונת רמת אפרים בנתניה.