זומבי (1655, 20 בנובמבר 1695) היה המנהיג האחרון של הקילומבו של פלמארס. קילומבו הוא רפובליקה של עבדים נמלטים, שהתארגנו בקבוצה ועשו חיים עצמאיים. השם "זומבי" מקורו במילה האפריקנית "nzumbi", שפירושה רוח או שד.
נולד חופשי בפלמארס ב-1655. בגיל שש נתפס על ידי פורטוגלים ונמסר למיסיונר האב אנטוניו מלו. הילד הוטבל בשם פרנסיסקו ולמד פורטוגזית ולבּטינית. למרות הניסיונות "לתרבת" אותו, נמלט ב-1670 ושב לקילומבו.
פלמארס ישב באזור פנים באהיה והגיע לשיא של כ-30,000 תושבים בכמה יישובים. הלוחמים שם ידעו קפוארה, אמנות לחימה ברזילאית שפיתחו עבדים אפריקנים.
בשנות העשרים לחייו צבר זומבי מוניטין כלוחם ואסטרטג. ב-1678 הציע מושל פרנמבוקו, פדרו אלמידה, חנינה ושחרור חלקי בתמורה לצייתנות פורטוגלית. גנגה זומבה, מנהיג הקילומבו אז, שקל לקבל את ההצעה. זומבי חשד בפורטוגלים ודחה את ההצעה. הוא הדיח את גנגה זומבה והפך למנהיג החדש, כי רצה חירות מלאה לכל אנשי פלמארס.
ב-6 בפברואר 1694 הצליחו הפורטוגלים להרוס את היישוב המרכזי, סרקה דו מקקו, בעזרת ארטילריה. לוחמי הקילומבו לא יכלו לעמוד מול כלי הנשק הכבדים. זומבי נפצע אך הצליח להימלט, ונמלט עוד כשנתיים.
לבסוף נבגד ונתפס ב-20 בנובמבר 1695. הפורטוגלים הוציאו את עונשם והציגו את הקץ כניצחון. עם זאת, שאריות הקילומבו נשארו באזור עוד שנים רבות.
זומבי הפך לסמל בחירות בעיני אפרו-ברזילאים. ב-20 בנובמבר מציינים את זכרו, וזוהי תאריך חשוב לגאווה לאומית.
זומבי נשא לאישה את דאנדרה, לוחמת וקפואריסטית. היא נתפסה ב-6 בפברואר 1694 ומתה לאחר שסירבה לשוב לעבדות. לזוג היו שלושה ילדים.
זומבי נולד בשנת 1655 בפלמארס. פלמארס היה כפר של עבדים שנמלטו. השם "זומבי" בא ממילה אפריקאית שפירושה רוח.
כשזומבי היה בן שש, פורטוגלים לקחו אותו. הוא הוטבל בשם פרנסיסקו ולמד פורטוגזית. ב-1670 הוא ברח וחזר לקהילה שלו.
פלמארס היה גדול, עם עד כ-30,000 תושבים בכמה כפרים. הלוחמים שם ידעו קפוארה. זו אמנות לחימה ברזילאית שפותחה על ידי עבדים.
זומבי הפך למנהיג אחרי שסירב לקבל הסכם שבו רק חלק יקבל חירות. הוא רצה חירות לכולם. ב-1694 פורטוגלים הרסו את היישוב המרכזי. זומבי נפצע וברח. אחרי כשנתיים הוא נלכד ב-20 בנובמבר 1695 ונרצח.
היום מזכירים אותו בברזיל. ה-20 בנובמבר הפך לתאריך חשוב לחגיגת גאווה ושחרור.
אשתו של זומבי נקראה דאנדרה. היא הייתה לוחמת וקפואריסטית. ב-6 בפברואר 1694 היא נתפסה ומתה לאחר שסירבה לשוב לעבדות. לזוג היו שלושה ילדים.
תגובות גולשים