זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

זיגיסמונד מבית לוקסמבורג נולד בנירנברג ב-15 בפברואר 1368 ונפטר בזנוז'מו ב-9 בדצמבר 1437. הוא היה הקיסר השלישי והאחרון מבני בית לוקסמבורג שנשא את התואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה (שליט מרכז ומערב אירופה). במהלך חייו כיהן כמלך הונגריה, מלך גרמניה, מלך בוהמיה וכן כמלך קרואטיה.


זיגיסמונד היה בנו של קרל הרביעי. צעירותו עוצבה בקשרים דיפלומטיים: הוא התארס ומאוחר יותר נשא לאישה את מריה מהונגריה, וגם למד חיים ושפות בחצרות הונגריה ופולין. אביו העניק לו את נסיכות הבוחר מברנדנבורג, שאותה מכר מאוחר יותר כדי לגייס משאבים.


בשנת 1387 נבחר זיגיסמונד למלך הונגריה. נישואיו למריה נתנו לו זכות לשלטון, אך שלטונו היה חלש בגלל תלותו באצילים המקומיים. בשנת 1396 ציווה על מסע צלב נגד האימפריה העות'מאנית (מסע צלב = קמפיין צבאי דתי-פוליטי), שנגמר בתבוסה קשה בקרב ניקופול נגד באיזיט הראשון. תבוסה זו גרמה לחוסר יציבות בהונגריה.

בעשור הראשון של המאה ה-15 פרצו מרידות ואי-שקט פנימי. זיגיסמונד הקים משרה של פלטין הונגריה, מושל שמנהל את המדינה בהיעדרו. בתקופת שלטונו שופצה וחוזקה ארמון בודה, והוא הפך למרכז חשוב של אמנות וגאוטיקה.


ב-1406 נשא זיגיסמונד את ברברה מצליה. קשריו בשטחי סלאבוניה וחלקים מדרום סאווה היו דחופים ומורכבים. ב-1408 הוביל קמפיין נגד חלק מהאוכלוסיות המקומיות, ובו נקבעה שליטתו באזורים מסוימים.


לאחר מותו של רופרכט ב-1410 נבחר זיגיסמונד על ידי חלק מהנסיכים הבוחרים למלך גרמניה. ב-8 בנובמבר 1414 הוכתר באאכן כמלך הרומאים (תואר שהיה שלב בדרך להכתרה כקיסר).


ב-1414 כינס זיגיסמונד את ועידת קונסטנץ כדי לנסות לפתור פילוג בכנסייה. הוועידה סידרה בעיות פאפיות ובחירות לאפיפיורים. זיגיסמונד הבטיח ליאן הוס חסינות כדי שידבר בפני הוועידה. יאן הוס, טען רפורמות בכנסייה, הובא למשפט, נשפט בעוון כפירה והוצא להורג ב-6 ביולי 1415. האירוע הזה עורר זעם וציין נקודת מפנה במדיניות הדתית במרכז אירופה.


כאשר הוכתר זיגיסמונד כמלך בוהמיה ב-1419, פרצו מרידות נגדו. המורדים היו בעיקר תומכי יאן הוס, שנקראו הוסיטים (הוסיטים = תנועה דתית צ'כית בעקבות יאן הוס). המנהיג הצבאי הבולט שלהם היה יאן ז'יז'קה, שנחשב למצביא מיומן. המלחמות ההוסיטיות נמשכו שנים רבות, כללו פיצול בין מתונים (אוטראקים) לקיצוניים (טאבוריטים), והסתיימו בהכרעה בקרב ליפאני ב-1434.


זיגיסמונד ניסה שוב להילחם בעות'מאנים ב-1428 בלי הצלחה. ב-1431 הוכתר במילאנו כמלך איטליה, וב-31 במאי 1433 הוכתר ברומא לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאחר מכן חזר לבוהמיה, ושם נאלץ לקבל ויתורים על חופש דת למתונים ההוסיטים. זיגיסמונד מת ב-1437 ללא יורש זכרי, ובמותו נכחד בית לוקסמבורג על כס המלוכה.


ב-1383 נשא זיגיסמונד את מריה מהונגריה. להם נולד בן שנפטר בלידה. מאוחר יותר נשא את ברברה מצליה, והם הביאו לעולם בת אחת, אליזבת. לאחר מותו נבחר חתנו, אלברכט השני מבית הבסבורג, ליורש המלוכה.


(פרטי אילן יוחסין מופיעים במקור והם מציינים את הקשרים המשפחתיים של זיגיסמונד.)

זיגיסמונד נולד ב-1368 ונפטר ב-1437. הוא היה מלך גדול במרכז אירופה.


הוא גדל בחצרות של מלכים. התחתן עם מריה מהונגריה. למד שפות וחי בחצרות שונות.


בשנת 1387 הוא הפך למלך הונגריה. ב-1396 יצא לקרב נגד הטורקים (העות'מאנים), אך הפסיד בקרב ניקופול. הארמון בבודה הורחב בתקופתו.


הוא נישא גם לברברה מצליה. שלט בחלקים מקרואטיה וסלאבוניה.


הוא נבחר למלך גרמניה וב-1414 הוכתר כמלך הרומאים (תואר שמתקרב לקיסרות).


ב-1414 כינס זיגיסמונד ועידה כנסייתית גדולה שנקראה ועידת קונסטנץ (ועידה = מפגש גדול). יאן הוס, אדם שטען לשינויים בכנסייה, נאסר ונלקח להורג ב-1415. הדבר גרם למהומות גדולות.


בוהמיה התמרדה נגדו ב-1419. המורדים נקראו הוסיטים (הוסיטים = תומכי יאן הוס). המנהיג שלהם היה יאן ז'יז'קה. הקרבות נמשכו שנים והסתיימו רק ב-1434.


הוא הוכתר קיסר ברומא ב-1433. זיגיסמונד לא השאיר בנים. לאחר מותו שלט חתנו אלברכט מבית הבסבורג.


יש רשימות משפחתיות שמראות את קרובי משפחתו.