זיהום אור

זיהום אור הוא עודף, כיוון שגוי או בזבוז של אור מלאכותי. התוצאה הנפוצה ביותר היא הסתרת כוכבי הלילה על ידי "זוהר שמיים", אור שמפוזר מעל ערים ומעכיר את השמיים. זיהום האור מגבר לעיתים בגלל עננים, ערפל, אירוסולים ואפילו פחמן דו־חמצני.

ההשפעה המרכזית היא הסתרת גרמי שמים, כך שרק כוכבים בודדים מאוד נראים מעל אזורים מוארים. זוהר השמיים אחראי גם על פגיעה באסתטיקה וביכולת התצפית של אסטרונומים חובבים ומקצועיים.

בני אדם ובעלי חיים מכוונים לפי מחזור אור־־חושך. "מקצב צירקדי" הוא השם למחזור זה, זהו שעון גוף שסנכרן את השינה והערכת הורמונים עם האור והחושך. חשיפה לאור בלילה, ובעיקר לאור באורך גל כחול, מעכבת הפרשת המלטונין, הורמון שמעיר את תחושת השינה. התוצאה יכולה להיות קושי להירדם, עייפות וכשלים בתהליכים טבעיים בזמן השינה.
עין האדם רגישה במיוחד לכחול. מכשירים כמו סמארטפונים וצגים שטוחים, וכן נורות פלואורסצנט ו־LED, פולטים יותר כחול מאשר נורות ישנות. לכן המעבר ל־LED עלול להחמיר השפעות מסוימות על הבריאות.
זיהום אור גם משפיע על בעלי חיים: לדוגמה, אלמוגים משבשים זמני רבייה, שאמורים להתרחש בשעות חשוכות.

המקור העיקרי הוא תאורה מלאכותית לא ממוקדת: רחובות, פרסומות, משרדים, מגרשי ספורט ותאורת חוץ לקויה. סוגי הזיהום כוללים זוהר שמיים, בוהק (אור חזק שמסנוור), הסגת גבול תאורתית (אור שחודר לבתים) ותאורה מעורבת (תערובת אורות שמבלבלת).

תאורת יתר נגרמת כאשר מתקינים עוצמת אור גבוהה מהנדרש. לפעמים יש תאורה נכונה שמופעלת ללא צורך. בוהק מסכן נהגים וגורם לעייפות. הסגת גבול יוצרת מטרד ושיכולה להוביל לקונפליקטים שכונתיים.

רמת חשכת השמיים נמדדת בסולם בורטל, שמסווג את חומרת הזיהום בתשעה שלבים.
צמצום הזיהום נעשה בעזרת חומרים פשוטים: כיוון גופי תאורה כלפי מטה, השתמשות בזכוכית שטוחה ואופטיקה שמגבילה את האלומה, והפחתת עוצמה כשאין צורך. תכנון תאורה נכון גם חוסך אנרגיה.

בעולם נחקקו תקנות שונות נגד זיהום אור. צ'כיה היתה המדינה הראשונה שחוקקה חוק כזה ב־2002. בישראל אין חקיקה ארצית, אך מספר רשויות מקומיות אימצו תקנות, וקבוצות כמו "אור מכוון" וקבוצות מקומיות מקדמות פתרונות. שמורות שמיים (Dark‑sky preserves) מוגדרות אזורים שבהם נמנעת תאורה מיותרת. בשנת 2017 הוכרז מכתש רמון כשמורת אור כוכבים, האתר הראשון במזרח התיכון.

ארגונים כמו האגודה הבינלאומית לשמיים חשוכים (DarkSky) ומוסדות מהנדסי תאורה עוסקים בהגדרה וקידום פתרונות תכנוניים להפחתת זיהום אור.

הפחתת זיהום האור דורשת שילוב של תכנון תאורה נכון, הכוונה טכנולוגית ושינויים בהתנהגות הציבור.

זיהום אור הוא אור מלאכותי מיותר שחודר לשמיים. "זוהר שמיים" הוא האור שרק מחזיר את השמיים בלילה, וכך מסתירים הכוכבים.

כשהשמיים מוארים, לא רואים כוכבים. זה מציק לאנשים וחוסם את הצפייה בכוכבים.

בגוף יש "שעון גוף" שנקרא מקצב צירקדי. זה אומר מתי לישון ומתי לקום. אור בלילה מקשה על השעון הזה. אור כחול מפחית הורמון השינה, המלטונין. אז קשה לישון ואנשים עייפים.
גם בעלי חיים נפגעים. למשל, אלמוגים משבשים את ההזדווגות שלהם בגלל אור לילה.

האור מגיע מנורות רחוב, פרסומות, משרדים ואצטדיונים. לפעמים מדליקים יותר אור ממה שצריך.

בוהק הוא אור חזק שמסנוור. הסגת גבול זה כשהאור של השכן נכנס לבית ואי־נוחות מתעוררת.

להשתדל לכוון את האור כלפי מטה. להשתמש בגופי תאורה שסוגרים את האור כלפי מעלה. לכבות אורות כשאין צורך. ליצור חוקים מקומיים ולהגדיר אזורי שמירה על שמיים חשוכים.

מכתש רמון הוכרז בשנת 2017 כשמורת אור כוכבים. שם מנסים לשמור על השמיים חשוכים.