זֶמֶר עברי הוא מכלול השירים שנכתבו בעברית. לפעמים מתכוונים דווקא לשירי ארץ ישראל ולשירי מולדת. לחנים יכולים להיות מקוריים או מותאמים ממקורות זרים.
בסיס הזמר העברי הונח בגימנסיה הרצליה בתל אביב. חנינא קרצ'בסקי, שהגיע ב-1908, הלחין ושימר שירים חדשים. מדיוּק מעט השירים בעברית אז גרם לכך שכל שיר חדש התפרסם במהירות בארץ. קרצ'בסקי גם הקים מקהלות שתרמו להפצת המוזיקה.
אישיות חשובה נוספת היא חיים חפר, שייסד את הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, וכתב פזמונים רבים. שירי ההרכב וההווי הצבאי שרו סביב המדורה והפכו לפופולריים.
בשנות ה-50 וה-60 השירים עסקו בתקוות ציוניות ובחיי הנוער שבא לבנות ולשמור את הארץ. הזמר העברי הגיע לשיאו אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967, כשהיה חלק מרכזי בתרבות הישראלית.
שנות ה-70 וה-80 התאפיינו בפלורליזם מוזיקלי. נולדו פסטיבלים ופרצו סגנונות חדשים: מזרחי וים-תיכוני, רוק ופופ. פסטיבל הזמר המזרחי שהחל ב-1971 חיזק את מקומה של המוזיקה הים-תיכונית.
חבורות זמר בכפרים ובערים הפיצו שירי ארץ ישראל. תופעת "שירה בציבור" הלכה והתעצמה, כאשר מוזיקאים ומנחים נקראו ללמד שירים בערבי קהילה.
להקות צבאיות (להקות בידור של הצבא) תרמו רבות לעיצוב הזמר העברי. אחרי קום המדינה בלטה להקת הנח"ל, ואחר כך להקות של חיל האוויר, חיל הים ועוד. רבות מהלהקות הצמיחו זמרים מפורסמים.
מחזות זמר כמו "שולמית" ו"קזבלן" יצרו להיטים. פסטיבלי הזמר של רשות השידור בשנים 1960, 1980 הצמיחו פזמונים חדשים. מאוחר יותר התחלפה התחרות בפורמט הקדם-אירוויזיון.
המוזיקה המזרחית נובעת בעיקר מיוצאי מדינות ערב. בתחילת דרכה היא נחשבה שולית, אבל מאז שנות ה-70 היא הפכה לחלק מרכזי מהזמר העברי. להקת "צלילי הכרם" (דקלון ובן מוש) הניחה יסודות חשובים לסגנון.
לא כל שירת יהודי-מוצא מזרחי נחשבת "מזרחית" במובן המוזיקלי. גם פיוטים (שירי קודש), להם זיכרון נפרד, אינם חלק מהגדרת המוזיקה המזרחית העממית.
בסוף המאה ה-20 בלטו אמנים כמו אייל גולן, וגם התפתח תת-סגנון שנקרא "מוזיקת דיכאון" עם טקסטים קודרים, שבו בלט עופר לוי.
בשנות ה-70 תפס הפופ והרוק מקום מרכזי. שלישיית החלונות הגבוהים, אריק איינשטיין וכוורת היו פורצי דרך. שלמה ארצי, שלום חנוך ויהודה פוליקר המשיכו להשפיע עם שירים אישיים ולעיתים מחאתיים.
ברוק הכבד בלטו להקות כמו סטלה מאריס בשנות ה-90. לאורך העשורים נוספו להקות רבות ומגמות שונות.
בתחילת שנות ה-90 חדרו ראפ והיפ-הופ לתרבות המוזיקלית הישראלית, עם הרכבים כמו שב"ק ס' והדג נחש.
שירי ילדים הם קטגוריה חשובה בזמר העברי. רבים נוצרו על ידי גננות ומורים והושפעו ממנגינות יידישיות, חסידיות, תימניות וגם ממנגינות ערביות.
בשנים האחרונות הטשטשו הגבולות בין שירי ילדים וצעירים לשירי מבוגרים. ילדים ונוער החלו להעריץ אמנים צעירים מהטלוויזיה ומתוכניות כישרונות.
בתחילה השירים נשאו השפעות ממלודיות רוסיות. עם הזמן נוצר מיזוג בין מזרח למערב, שמשקף את מיזוג התרבויות בארץ.
בשנות האלפיים הוכר הזמר העברי במסגרת חינוכית ותרבותית, וקבעו "שבוע הזמר העברי". פסטיבלים, מועדוני זמר ורדיו ייעודי מסמנים את הפופולריות שלו.
למרות השגשוג הפנימי, שירים בעברית כמעט ולא זוכים לפרסום רחב מחוץ לקהילות יהודיות, בין היתר בגלל מחסום השפה.
זמר עברי הוא כל השירים שנכתבו בעברית.
חלקם שירי ארץ ישראל ושירי מולדת.
לחנים יכולים להיות מקוריים או מיובאים ממקומות אחרים.
בחינוך ובבתי ספר בתל אביב נוצרו הרבה שירים. המורה חנינא קרצ'בסקי הלחין שירים והקימו מקהלות.
שירים חדשים התפשטו במהירות בארץ.
היו גם תיאטראות קטנים ועטוּרים שפרסמו שירים מצחיקים ופופולריים.
בשנות ה-50 וה-60 שירים רבים דיברו על תקוות ועל בניית הארץ.
אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 הזמר העברי היה מאוד פופולרי.
ביישובים שרו חבורות זמר שירי ארץ ישראל.
אנשים נפגשו בערבי שירה ולימדו שירים ביחד.
להקות צבאיות הן להקות בידור של הצבא. הן שרו והנפישו שירים בארץ.
לאחר קום המדינה היו להקות כמו להקת הנח"ל.
מחזות הם הצגות עם שירים.
מופעים ותחרויות כמו פסטיבלים עזרו לחשוף שירים חדשים.
מוזיקה מזרחית היא מוזיקה שמקורה אצל יהודים ממדינות ערב.
בתחילה היא לא הייתה מקובלת, אבל בשנות ה-70 היא התפרסמה מאוד.
להקת "צלילי הכרם" עזרה להחזיק את הסגנון.
פופ הוא מוזיקה קליטה ופופולרית.
רוק הוא מוזיקה עם גיטרות וצליל חזק.
בשנות ה-70, 80 הפופ והרוק כיכבו בישראל.
להקת כוורת ואמנים כמו אריק איינשטיין היו מובילים.
בתחילת שנות ה-90 נכנסו לישראל סגנונות ראפ והיפ-הופ.
הרכבים כמו הדג נחש היו חלק מהשינוי.
שירי ילדים נכתבו לעיתים על ידי גננות ומורים.
המנגינות הגיעו מיִדיש, מתימן, וממנגינות ערביות.
כיום ילדים שומעים גם שירים של אמנים צעירים מהטלוויזיה.
במקור היו השפעות מרוסיה.
לאחר מכן נוצר מיזוג של צלילים מהמזרח ומהמערב.
יש פסטיבלים, מועדוני זמר ורדיו שמקדישים שירים ישראליים.
שירים בעברית מצליחים בעיקר בארץ ובקהילות יהודיות בחו"ל.
תגובות גולשים