זפת

זפת, או עיטרן, היא נוזל סמיך וצמיגי, כלומר דביק ועם חיכוך גבוה. היא מתקבלת בזיקוק יבש של חומר אורגני, כלומר בחימום של חומרים טבעיים בלי מים. בדרך כלל זפת מופקת מפחם, אך אפשר להפיק אותה גם מנפט, כבול או מצמחים. "בורות זפת" הם למעשה אגמי אספלט ולא זפת.

באנגלית ובצרפתית המילה tar מתייחסת בעיקר לתוצר מפחם. בצפון אירופה היא יכולה להתייחס לתזקיק עץ שמשתמשים בו גם להוספת טעם לממתקים. זפת משמשת גם כמקור לצבעי מאכל מלאכותיים.

המילה זפת משמשת גם לתרגום של pitch או resin, חומרים בעלי צמיגות מאוד גבוהה. אלה נקראים נוזלים לא-ניוטוניים; כלומר הם נראים מוצקים אך זורמים מאוד לאט או נשברים בהשפעת מכה. בין השניים נהוג להבחין: tar נוזלי יותר, ו-pitch מוצק יותר. זפת מסוג pitch היא המקור לניסוי המפורסם "טיפת הזפת", הניסוי המעבדה הוותיק ביותר.

זפת שימשה לבניית הכבישים הראשונים, כמו ב-tarmac, תערובת זפת וחצץ. השתמשו בה גם לאיטום רעפים, גגות וספינות. היום יש חומרי איטום מודרניים, אבל זפת עץ עדיין משמשת לעיתים לאיטום סירות וגגות עץ. בנוסף נעשה שימוש בעטרן בתכשירים קוסמטיים, למשל בשמפו נגד קשקשים.

זפת מצויה בסיגריות ונשאפת בעת עישון. היא נדבקת לדפנות דרכי הנשימה ופוגעת בהן.

זפת, שנקראת גם עיטרן, היא נוזל עבה ודביק. צמיגי אומר שהיא דביקה ולא זורמת בקלות. מזכירים אותה כשמחממים חומרים טבעיים כדי להוציא מהם נוזלים.

זפת מופקת בדרך כלל מפחם. אפשר גם להפיק אותה מנפט, כבול או מעצים. "בורות זפת" הם בעצם אגמי אספלט.

זפת שימשה לבניית כבישים ישנים שנקראו tarmac. השתמשו בה גם לאיטום גגות ולספינות עץ. כיום יש חומרים מודרניים, אבל זפת עץ עדיין לפעמים משמשת. זפת נכנסה גם לשמפו נגד קשקשים.

בסיגריות יש זפת. היא נצמדת לדרכי הנשימה וזה לא בריא.