זרמי הערבול הם תאי זרימה במעטפת כדור הארץ, שהיא שכבת סלע בין הליבה לקרום. בכל תא חומר חם עולה מהמעמקים, מתקרר בקרבת פני השטח, ואז שוקע חזרה.
תנועה זו של החומר מתוך המעטפת אחראית לנדידת היבשות לפי טקטוניקת הלוחות, התיאוריה שמסבירה תזוזת הלוחות של הארץ. דוגמה פשוטה היא מנורת לבה, שבה שעווה חמה עולה, מתקררת ושוקעת.
החומר הסלעי הקרוב לפני השטח, ובייחוד הליתוספרה, החלק החיצוני והקשיח של כדור הארץ, מאבד חום אל הים והאוויר. כשהוא מתקרר הוא מתכווץ, צפיפותו גדלה והוא שוקע באזורי הפחתה, מקומות שבהם לוח אוקייני שוקע מתחת ללוח יבשתי.
החומר שוקע עד ששכבת הגבול התרמי, שכבת מעבר שבה צפיפות השכבות משתנה, מונעת שקיעה נוספת. שם החומר סופג חום מהמטה, מתרחב ומשחזר את יכולת הציפה שלו, ואז עולה כעמוד עשן בחזרה אל הקרום.
זרמי הערבול הם תנועות של חומר בתוך מעטפת כדור הארץ. המעטפת היא שכבת סלע עמוקה מתחת לקרקע.
בחלקים החמים החומר עולה למעלה. כשזה מגיע למעלה הוא מתקרר, נעשה כבד ושוקע חזרה.
התנועה הזאת מזיזה את היבשות. מנורת לבה מראה את זה: שעווה עולה, מתקררת וחוזרת למטה.
קרוב לפני השטח יש את הליתוספרה. הליתוספרה היא החלק החיצוני והקשה של כדור הארץ.
החומר שם מאבד חום, נהיה כבד ושוקע באזורים שבהם לוח אוקייני נכנס מתחת ללוח יבשתי. הוא שוקע עד לשכבה חמה מתחת, שם הוא מתחמם, מתרחב ועולה שוב כמו עמוד עשן.
תגובות גולשים