ח'אלד אל-חסן

ח'אלד אל-חסן (1928, 1994) היה ממייסדי פת"ח. (פת"ח, תנועה פלסטינית שקמה למאבק ולארגון פוליטי.)

נולד בחיפה ב-1928. במלחמת 1948 איבד את ביתו ומשפחתו, וברח למצרים. שם נעצר למשך שנה, והוא חיפש אחר משפחתו עד שנודע שהיא התיישבה בצידון.

בשנות ה-50 עבר לסוריה והיה מורה. ב-1952 היה בין מקימי "מפלגת השחרור האיסלאמית". לאחר איומים בסוריה הוא נדד לכווית וקיבל שם אזרחות באמצע שנות ה-50.

ב-1959 נמנה עם הייסוד של פת"ח, יחד עם יאסר ערפאת ואחרים. ב-1968 נבחר ל"ממשלה" של אש"ף. (אש"ף, ארגון לשחרור פלסטין, גוף שמייצג את הפלסטינים.)

מאז 1973 ועד מותו כיהן כיו"ר ועדת החוץ של המועצה הלאומית הפלסטינית, ותואר לעתים כ"שר החוץ של אש"ף". הוא סייע לגשר מול שליטים ערביים וקידם מימון לאש"ף, וביסס את מעמד הארגון מול מצרים.

לאחר חילוקי דעות עם יאסר ערפאת ב-1973 פרש מהפת"ח. ב-1991 סירובו לתמיכה בסדאם חוסיין הוביל לעימות עם ערפאת, ואחרי גירוש הפלסטינים מכווית התיישב במרוקו. הוא תמך ברעיון של קונפדרציה לשטחי המנדט כולל ירדן, וסירב להסכמי אוסלו (ההסכמות בין ישראל לפלסטינים בשנות ה-90).

מאז 1991 חלה בסרטן ונפטר ברבאט ב-1994. לאורך חייו הצטייר יותר כדיפלומט מאשר כחייל, לדבריו, מעולם לא נשא נשק.

ח'אלד אל-חסן (1928, 1994) היה אחד ממייסדי פת"ח. (פת"ח, תנועה פלסטינית שנולדה כדי לארגן את העם.)

נולד בחיפה. במלחמה של 1948 איבד את ביתו. הוא ברח למצרים וחיפש את משפחתו. המשפחה מצאה את מקומה בצידון.

בשנות ה-50 עבר לסוריה והיה מורה. אחרי זה עבר לכווית וקיבל אזרחות. ב-1959 הוא הצטרף להקמת פת"ח עם יאסר ערפאת.

במשך שנים היה ראש ענייני חוץ של אש"ף. (אש"ף, גוף שמייצג את הפלסטינים.) הוא עבד כדי להביא תמיכה ותשלומים לארגון.

ב-1991, אחרי מחלוקות על פוליטיקה, עזב לכיוון מרוקו. הוא חלה בסרטן ונפטר ברבאט ב-1994.