חאריטות

החאריטות (ביוונית: Χάριτες, מילולית "גינונים") הן שלוש אלות במיתולוגיה היוונית. הן מקושרות לחן, יופי, פריון ולכישרונות מוזיקה ואמנות. שמן: אגלאיה (Aglaia, "זוהר"), אפרוסינה (Euphrosyne, "שמחה") ותאליה (Thalia, "עליזות"). ברומא נקראו הן לעתים קרובות "הגראטיות".

הומרוס תיאר אותן כלוויותיה של אפרודיטה. בהתיאוגוניה (ספר מסורות על ראשית האלים) מסופר שהן בנות זאוס ואורינומיה. מסורות נוספות מייחסות להן מוצא אחר, למשל בנות דיוניסוס או בנות הליוס, אל השמש.

בדומה למוזות, החאריטות העניקו חסד וכישרון לבני האדם והעניקו השראה לאמנים. במקור הן היו אלות טבע ופריון, ופולחן להן התרחש קרוב לנהרות, מעיינות ויערות. הן גם נקשרו לעולם המתים ולפולחני המסתורין האֶלוּסִיִים, פולחנים דתיים עם טקסים סודיים.

באמנות העתיקה הן צוירו לרוב כנשים צעירות עירומות, חובקות זו את זו. בתקופת הרנסאנס חודשה המסורת הקלאסית וציירים ופסלים מפורסמים, כמו סנדרו בוטיצ'לי, רפאל, אנטוניו קאנובה וברטל תורוואלסן, ייצגו את שלושתן ביצירותיהם. על שמותיהן נקראו גם אסטרואידים: 23 תאליה, 31 אפרוסינה ו-47 אגלאיה.

החאריטות הן שלוש אלות בְּמיתולוגיה. אלות, נשים אלוהיות. מיתולוגיה, סיפורים עתיקים על אלים.

שמן: אגלאיה (זוהר), אפרוסינה (שמחה) ותאליה (עליזות). ברומא קראו להן הגראטיות.

בכמה סיפורים הן בנות של זאוס ואורינומיה. יש גם סיפורים שהן בנות של דיוניסוס או של אל השמש.

החאריטות נתנו חן וכישרון לאנשים. הן עזרו לאמנים למצוא רעיונות. לפעמים הפולחן אליהן התקיים ליד נהרות ויערות. אמנים ציירו אותן כצעירות החובקות זו את זו.

יש גם אסטרואידים שנקראו על שמהן: 23 תאליה, 31 אפרוסינה ו-47 אגלאיה.